מאגר סיפורי מורשת

נולדתי במולדובה, בכפר קטן בשם: טרקליה. ההורים שלי היו ניצולי שואה. אמא שלי הייתה מאוקראינה ואבא – ממולדובה. אבא היה במחנה עבודה אצל נאצים באזור קווקז וניצל. אחרי המלחמה אבא ואמא נפגשו והתחתנו. נולדו להם שני ילדים: אחי ואני.

בגיל 6 התקבלתי לכיתה א' של בית ספר בכפר בתנאי. היו מקבלים ילדים בגיל 7 אבל היו חסרים לי חודשיים עד גיל 7 . אם הייתי מצליחה בכיתה עד סוף אוקטובר, אז היו משאירים אותי להמשיך. בבית הספר הצלחתי והייתי תלמידה מצטיינת. פה אני גדלתי, למדתי וסיימתי בית ספר. משחקים ששחקתי בילדותי היו: קפיצות בחבל, כדורסל, כדורעף, מחבואים, תופסת, טניס שולחן, קראתי ספרים ולא היה לי מחשב. היו לי חברות ששיחקנו ביחד, למדנו ביחד, התכוננו למבחנים ביחד ושיחקנו במשחקי שולחן.

אחרי שסיימתי את כיתה א' משפחתי עברה לגור בעיר. מגיל קטן רציתי להיות מורה. הייתי מעבירה שיעורים לילדים בחצר הבית. סיימתי את עשר שנות לימודי בגיל 16. בשל מחסור במורים בכפרים ובגלל שהכירו את חלומי להיות מורה, מנהל בית הספר שלי המליץ עלי והתחלתי לעבוד בבית ספר בכפר קטן. נאלצתי להיפרד מההורים בגיל 16 ולנסוע לכפר קטן וללמד בכיתות ד'-ח'. היה לי קשה אבל החלום שלי התגשם. מאוד נהניתי ושנה לאחר מכן התקבלתי ללימודים באוניברסיטה בטירספול.

הייתי מורה לשפה הרוסית במשך 20 שנה. בגיל 40 עלינו לארץ עם משפחתי. התגוררנו בחדרה. למדתי עברית ועד הפנסיה עבדתי בסוכנות לביטוח. גם שם לימדתי איך לעבוד, עזרתי והסברתי לאנשים. היום יש לי שני ילדים: בן ובת וחמישה נכדים בנים.

הזוית האישית

הנכדשליו: החוויה שלי הייתה כיפית. לשבת ביחד, לשמוע את סיפור החיים של סבתא, לכתוב ולתעד אותו, לנסוע למוזאון "אנו". היה לי כיף לשבת עם סבתא ולשמוע ממנה את סיפורה. אני מאחל לסבתא שתהיה בריאה ושתמשיך לספר את הסיפורים שלה.

סבתא סופי: גם לי היה כיף להיפגש עם הנכד שלי במסגרת התוכנית "הקשר הרב דורי" לשמוע סיפורים של כל הסבתות וסבים בתוכנית, להיזכר ברגעים מהחיים שלי. אני מאחלת לנכדי בהצלחה בלימודים וגם בהגשמת כל החלומות.