מאגר סיפורי מורשת

שמי סימה איבגי (אבוטבול), נולדתי בשנת 1964 בירוחם. יש לי שישה אחים ושתי אחיות.

למדתי 12 שנות לימוד. ביסודי למדתי בבית קול יעקב. בחטיבה למדתי בבית ספר נתיבי עם. את התיכון סיימתי באפלמן, בדימונה.

לאחר מכן עבדתי במפעל טקסטיל בבוקר, ולמדתי בלימודי ערב במכללה הטכנולוגית בבאר שבע. למדתי הוראה טכנית.

בזמן לימודיי הכרתי את בן זוגי שכיום הוא בעלי.

סיימתי את הלימודים התחלתי לעבוד בריפוי בעיסוק בבית חולים פסיכיאטרי. במקביל התחתנתי עם בעלי.

בשנת 1987 נולד לי בני בכורי אביאור. לאחר חופשת הלידה שלו עבדתי תקופה במפעל שנקרא סולוג, מפעל תפירה.

עברתי קורס מדריכי שיקום. ועבדתי במשך 30 שנה כמדריכה במפעל שיקום. בזמן הזה נולדו לי עוד שני ילדים, יאיר וסתיו. כיום יאיר בן 32 והוא חי בקנדה בעיר וונקובר. יש לו בת מהממת שקוראים לה רומי.

בתי "הקטנה", בת 26, סיימה לאחרונה לימודים באוניברסיטת בן גוריון במנהל עסקים בהתמחות יזמות וחדשנות. כרגע עובדת וגרה עם בן זוגה.

לבני אביאור הבכור יש 3 בנות מדהימות ואחת מהם נכדתי הבכורה, ליהי המהממת, מיה והקטנה יהלי.

בזמן הקורונה פוטרתי ממפעל השיקום לאחר כ-30 שנות עבודה. הייתי מובטלת כחצי שנה. הלכתי לראיון בעיריית באר שבע.  התקבלתי לעבודה בתור סייעת צמודה. כיום עובדת בבית ספר אלומות בכיתה א.

סבא של ליהי נולד בשנת 1961 ושמו  גבי. עובד במפעל שטראוס ומאוד אוהב לפנק את הנכדות שלו. ומאוד אוהב אותן.

בילדותי היה לי חלום. הייתי בתיכון במגמת תפירה ומאד אהבתי את זה וכל מה שקשור לעבודות יד למשל,מקרמה, רקמת גובלנים, תפירה, סריגה. סיימתי י"ב עבדתי במפעלי טקסטיל. ועבדתי בתור מדריכת תפירה במפעל שיקום פסיכיאטרי. היה לי חלום לפתוח מתפרה ולהעסיק אנשים עם מוגבלויות.

כשעבדתי בריפוי ועיסוק בבית חולים פסיכיאטרי בשנת 1987 הייתה לנו אופציה ללמוד קורס אחיות. ביום שהייתי אמורה ללכת לעשות מבחן אבא שלי נפטר וזה נדחה עד עצם היום הזה.

הזוית האישית

ליהי: נהנתי מהמפגש עם סבתא בבית הספר, היציאה מהשגרה והיא אוספת אותי מוקדם אחרי הקשר הרב דורי. היה לי מעניין לשמוע את כל מה שסבתא חוותה בעבר שלה. נהנתי מאד מהתכנית ומהטיול. סבתא סימה: תכנית מהממת. מגיע כל הכבוד למורה מרב על הרעיון האדיר, על ההקשבה, ההכלה והסבלנות. יש לי קשר מיוחד עם הנכדה. כל מפגש בבית ספר שלה מוסיף לקשר הטוב בינינו. נהנתי מאד מהחוויה יחד.