מאגר סיפורי מורשת

סבתי דיתה (יהודית) סיוון נולדה בקבוצת דגניה ב' שלשפת הכינרת בשנת 1944.

בקיבוץ של סבתי היתה לינה משותפת, ועד גיל שלוש היא ישנה בבית הילדים, ומגיל שלוש ואילך כשעברו ללינה משפחתית, היא עברה לישון בבית ההורים. לינה משותפת הייתה שיטת חינוך וגידול ילדים, שהייתה נהוגה ברוב הקיבוצים בארץ ישראל עד שנות ה-80. בלינה המשותפת, ילדי הקיבוץ היו לנים בלילות יחדיו במבנים ייעודיים, שנקראו בתי ילדים, במנותק מהוריהם. בתי הילדים היוו מעון קבע לילדים, בו גם אכלו, התרחצו ולמדו בשנות בית הספר היסודי. (ויקיפדיה)

בבית ספר יסודי היא למדה בבית החינוך בדגניה, ובתיכון בבית ספר תיכון איזורי "בית ירח". "בית ירח" הוא בית ספר ממלכתי על-יסודי, ארבע שנתי, בבעלות המועצה האזורית "עמק הירדן". בית הספר "בית ירח"  הוקם לפני כשבעים שנה על-ידי מיישבי עמק הירדן. כיום בית הספר מונה כ-940 תלמידים הלומדים בארבע שכבות מט' עד י"ב

בילדותה בילתה סבתי הרבה בחיק הטבע, בטבילה בירדן, ובשחייה בכינרת. הם ערכו טיולים לקטיף רקפות ונרקיסים, ועשו שייט בבריכות הדגים.

בשרותה בצבא הייתה מדריכה בבית ספר חקלאי כדורי. תפקיד המדריכות היה לעזור לתלמידים בשיעורי עזר, להפעיל אותם אחרי שעות הלימודים ולעזור למורים. יום אחד הודיעו לה שצריך לעזור בספריה. התברר שבעקבות גשמים חזקים חדרו מים לספריה, וחלק מהספרים נרטבו.

בספריה עבד ספרן מבוגר מאוד, חביב מאוד שקיבל את פניה בשמחה. היא הייתה צריכה למיין את הספרים, ולהוציא את הספרים הרטובים לפני שהעובש יפגע גם בספרים אחרים. כך היא זכתה להכיר ספריה גדולה ורצינית וספרן מקצועי ומסביר פנים. המפגש הזה עם הספרייה הוליד בה את החלום להיות ספרנית. אבא שלה, שגם הוא היה חובב ספרים, דחף אותה לקריאה מרובה והתעניינות בעולם הספרים.

לאחר הצבא נישאה לסבא שאולי ועברה לגור במושב בית שערים. היא למדה הוראה בסמינר "אורנים" והתחילה לעבוד כמורה. בבתי הספר שבהם עבדה הייתה תמיד אחראית על ספרית בית הספר, ועל  עידוד הקריאה בקרב התלמידים. בהמשך למדה ספרנות "באורנים" וקיבלה תעודת ספרן מורשה.

כשפרשה לגמלאות מצאה עבודה בספרית הישוב רמת ישי. היא אהבה מאוד את המגע עם הספרים, ואת הילדים והמבוגרים שבאו להשאיל ספרים. היא עזרה לילדים להכין עבודות ושיעורי בית, והמליצה לכל מי שביקש ספרים שכדאי לקרוא. אחרי שצברה ניסיון רב התמנתה למנהלת הספרייה, והייתה אחראית על רכישת הספרים ופעילויות שונות בספריה.

אני זוכר שבגיל ארבע או חמש הייתי בא לספריה עם סבתי ומסתכל בספרים, מצייר ציורים, ולומד איך מחליפים ספרים ואיך איך עובדים בספריה.

הזווית האישית

מורן: שמחתי לבוא למפגשים, מאוד נהנתי להקשיב לסבתי, ולמדתי המון דברים חדשים מהעבר.

סבתא דיתה: התרגשתי מאוד לפני כל מפגש, ושמחתי לתרום מידע למורן הנכד שלי, ולשתף אותו בחוויות מן העבר שלי. מאחלת למורן שיגשים את כל חלומותיו, יצליח בכל מה אשר יבחר ויגדל לאדם בוגר, אחראי וסקרן.