מאגר סיפורי מורשת

שמי ירדנה, נולדתי בישראל בתאריך 8.2 בשנת 1955, שם המשפחה שלי לפני הנישואים היה שלום ועיר לידתי היתה רחובות.

ארץ מוצא של הורי היא עיראק בעיר כורדיסטן שנמצאת בצפון עיראק. הורי עלו לארץ בשנת 1952 (ארבע שנים אחרי קום המדינה). אימי רוחמה היתה עקרת בית ואבי ראובן היה צורף.

ילדות

גדלתי בעיר אשקלון שבדרום. גרנו שתי אחיותי ואחי בבית ערבי בשכונת מגדל שבאשקלון .תחביבי היו (ועדיין): ציור, סריגה, עבודות יד שונות כמו פסיפס וקרמיקה. אהבתי לשחק עם חברותי במשחקי חוץ כגון : חבל, גולות ובנוסף היינו אוהבים ללכת מעבר לבית לקטוף דומים (שיזף).

עוד בילדותי, חלומי היה להיות מורה, אבל היא לא ידעתי אם זה אפשרי בגלל שהורי היו מעוטי יכולת .

מבית אימי אני זוכרת חפץ מיוחד שאימי השתמשה בו לעיתים קרובות, זה היה מכתש ועלי. המכתש עשוי מנחושת וכבד מאוד, הוא שימש לטחינת תבלינים ואורז . מדי שבוע אימי נהגה להכין קובות מסולת (קובה הינו מאכל נפוץ בעירק שהפירוש שלו הוא כדור), אך משום שהסולת לא כשרה לפסח, כל שנה נהגה אימי לכתוש אורז ועוף במכתש ועיסה זו שימשה להכנת הקובות .

כיום המכתש והעלי נמצאים אצל אחותי משום שלקחה אותן אחרי מות הוריי.

יום אחד במוצאי שבת, כשהייתי בת עשר, הלכתי עם חברותיי, יצאנו לטיול בעיר אשקלון. לאחר הליכה ממושכת מצאנו על השביל בו הלכנו ארנק ובו 78 לירות. מיד לאחר כן הלכנו ביחד עם אביה של אחת החברות לתחנת המשטרה כדי למסור את הארנק .

לאחר מספר חודשים אף אחד לא בא לדרוש את האבדה, ולאחר התייעצות קצרה, בין מפקד משטרת אשקלון לבין מנהל בית הספר, הוחלט להביא את המעשה הטוב של התלמידות בפני כל תלמידי בית הספר והמנהל.

המטה הארצי של המשטרה הפנה לכל אחת מן התלמידות מכתב הוקרה על התנהגותן הטובה. תחנת אשקלון רכשה בשביל כל אחת מאתנו ספר קריאה ועט. בנוסף התחלקנו בכסף יחדיו (כל אחת קיבלה 19.5 לירות ), לימים ארבעתנו הפכו להיות מורות בבית ספר.

הגשמת חלום

בתחילת שירותי הצבאי חלומי היה להיות מורה חיילת בצבא, קיוויתי מאוד לקבל את תפקיד זה אך התגייסתי ממש בתחילת מלחמת יום כיפור. לעומת זאת, כאשר התגייסתי היו חסרות מרכזניות ולכן זה היה תפקידי. אני הייתי מרכזנית בפיקוד מרכז ולאחר מכן ב מ.צ.א ירושלים(מרכזיה צבאית אזורית ), שם דרך שיחות חוזרות בטלפון הכרתי את בעלי חיים (סבא של רועי) וכיום אנו נשואים כארבעים ושש שנים.

מיד לאחר שסיימתי את השירות הצבאי נרשמתי לסמינר למורים. לאחר שסיימתי את לימודיי עבדתי כמורה לגיל הרך במשך שלשושים שנים.

הזווית האישית

רועי : אני מאוד נהנתי לעבוד יחד עם סבתי, ולשמוע את הסיפורים המיוחדים שלה. בנוסף הצלחתי לגלות הרבה דברים שלא ידעתי עליה . אני מאחל לסבתא בריאות אושר ושמחה שתמשיך להצליח בכל.

סבתא ירדנה:  אני נהנתי מאוד מעצם הישיבה וזמן האיכות עם רועי. חשוב לי שרועי יכיר את הסיפורים שלי ושל משפחתי בעבר , וזו היתה הזדמנות נהדרת ומהנה. אני מאחלת לרועי המון הצלחה בכל אשר יפנה, וחשוב לי מאוד שידע להעריך כל מה שהוריו נותנים לו, כי לי ולאחים שלי לא היה את זה.