מאגר סיפורי מורשת

במסגרת תכנית הקשר הרב דורי, סבתא ישראלה מספרת לי, אלה נכדתה הבכורה, על חלומה והגשמתו:

"מאז שהייתי קטנה תמיד חלמתי על אותו חלום. תמיד רציתי לגדול ולהקים משפחה גדולה (יחסית), שכולנו נהיה קרובים ומאוחדים. בקטנותי שיחקתי הרבה עם אחותי שיש לנו כל אחת משפחה משלה.

תמיד אהבתי ילדים וגם בתקופת נערותי הייתי מתנדבת לעזור לילדים. התנדבתי במוסד של ילדים יתומים או כאלה שנזנחו על ידי משפחתם בכך שהייתי משחקת איתם, מטיילת וכדומה. בנוסף, עזרתי לילדים שהתקשו בלימודים אם זה במסגרת בית הספר וגם התנדבתי עם ילדים בביתם בעזרה ותמיכה בלימודים. בינתיים גדלתי והתגייסתי לצבא, שם הכרתי את בן זוגי שלאחר מספר שנים אף הפך להיות בעלי. התחתנו כשנה לאחר שהשתחררתי כשאני בת 21. בתחילה בגלל שבעלי למד, החלטנו להביא ילדים לאחר סיום לימודיו.

הפכתי לאימא בפעם הראשונה בגיל 23 לבת מקסימה – ליאת, שהיא למעשה האימא של אלה הנכדה, שאיתה אני משתתפת בתכנית הקשר הרב דורי. באותו זמן גרנו בחיפה. לאחר כשנתיים הגיע הבן השני, דניאל, ואז כבר גרנו בירושלים. לאחר עוד מספר שנים (בערך שש שנים אחר כך), נולד רן ולאחריו, אחרי עוד שמונה שנים, נולד גלעד, שהוא בן הזקונים.

בכל אחד מהילדים הייתי מעורבת בכל שלב של צמיחתם. בתקופת הלימודים הייתי מעורבת בבית ספרם, אם זה להיות בוועד ההורים, עזרה בלמודים גם בבית וגם בכיתה. כשהיה צורך בעזרה בשיעורים בכיתה תמיד התנדבתי לבוא ולסייע. לדוגמא, כשליאת למדה בחו"ל הייתי מגיעה מספר פעמים בשבוע לעזור בכיתה, אם זה לליאת בלימוד השפה ולמורה בלימוד החומר, עזרה גם לילדים אחרים בכתה, עזרה ומעורבות במסיבות ואירועים וכיו"ב. גם בארץ עם שאר הילדים הייתי מאוד מעורבת: גם בעזרה לילדים שהתקשו בכיתה, כמובן גם בוועד הורים וארגון אירועים ולמעשה בכל דבר שנדרש. עם הבן הקטן הייתי עוד יותר מעורבת כי יש לו ליקויי למידה, אז מכתה א' ליוותי אותו בכל השלבים, כשהשיא זה לימוד לכל מבחני הבגרות, כאשר לחלק מהמבחנים היו מצטרפים עוד ילדים ללימודים אלה. יש לי המון סבלנות והתברכתי בכך שיכולתי לעזור לכולם.

הפער בין שני הילדים הגדולים ושני האחרים נוצר בגלל שהייתה תקופה שבה היינו בשליחות מחוץ לישראל ושם הייתי עסוקה עם שני הילדים הגדולים. והפער בין הילד השלישי והרביעי היה כי רציתי להנות מגידול כל ילד בפני עצמו ולהיות כמה שיותר מעורבת בגדילה שלהם.

אני מאוד גאה במשפחה שלי ובכל הישגיהם ומקווה שתמיד נהיה יחד מאוחדים וקרובים ודואגים אחד לשני. דבר נוסף אני מקווה: שהשרשתי את האכפתיות, הסבלנות ושימשתי דוגמא טובה למשפחתי."

הזוית האישית

אלה הנכדה המתעדת: בתכנית הקשר הרב דורי התקרבנו והתחברנו סבתא ואני יותר, וגילינו דברים משותפים. סבתא כמובן ציינה שתשמח להשתתף בתוכנית גם עם הנכדים הבאים.