מאגר סיפורי מורשת

סבתא פרדה בקרמן נולדה בי"ז מנחם אב שנת תש"ה. היא השנייה במשפחה מתוך שבעה. היא נולדה בבית הרפואה "שערי צדק "בירושלים. הוריה היו ברוך וחסיה פריז. אחיה היו (לפי הסדר): שרה, פרדה (סבתי), זלטה, יוסף יצחק, שנאור זלמן (ז"ל), לוי ושיינא (ז"ל).

ילדות בצל מלחמת השחרור

סבתא נולדה בתקופה סוערת ביותר בתולדות ארץ ישראל, היה זה בתקופת המנדט הבריטי. בהיותי בת שלוש פרצה מלחמת השחרור, ירושלים הופגזה ללא הפסקה כמעט על ידי הערבים. לילות רבים שהינו במקלט אצל השכנים בגלל הפחד הגדול מהפצצות והסכנה הרבה שהייתה. באחת ההפוגות שהיו מהפגזים, הוריי ניצלו את ההזדמנות והם החליטו לעזוב את ירושלים המופגזת ולעבור לגור אצל סבה וסבתה רפאל נחמן (פאל'ע) ורבקה כהן, שגרו ברמת גן. אמה, חסיה, אחותה שרה, סבתי ואחותה זלטה. אביה יחד עם כל הגברים התגייסו לצבא להילחם מול הערבים והבריטים. אחרי שאביה חזר מירושלים, הם עברו לגור בבתים נטושים של ערבים בתל אביב יפו. שם נולדו להם שאר האחים. ולאחר כמה שנים, הוריה ראו שאין זה מקום  מתאים לחינוך חסידי, והם החליטו לעבור לגור בכפר חב"ד.

נישואיה והקמת המשפחה

סבתא פרדה התחתנה בי"א באדר שנת תשכ"ה עם ישראל שמעון בקרמן.  במשך כחמש שנים הם גרו בלוד. ולאחר מכן הם עברו לכפר חב"ד. נולדו להם שישה ילדים. במוצאי שביעי של פסח בשנת תשל"ו היא התייתמה מאביה. לאחר כמה שנים נולד לה עוד ילד והיא קראה לו "ברוך" (זה אבי) על שם אביה. במשך כמה שנים אמה, סבתא חסיה, התגוררה אצלה, ובשנת תשס"ד היא התייתמה מאמה. ב"ה כיום כל ילדיה התחתנו ויש לה כבר נכדים ונינים.

סיפורים שסיפרה סבתי: הנס של אבא

"כשפרצה מלחמת השחרור הייתי ילדה קטנה, באחת הפעמים כאשר הייתה הפגזה, אנחנו ירדנו למקלט של השכנים ורק אבא החליט, שהוא נשאר בבית ללמוד בבית. אבא ישב ולמד תורה בספר חסידות לאור מנורת הנפט. בדיוק באותו הרגע נפל פגז בתוך הבית שלנו ואמי נבהלה מאוד. פתאום אנחנו רואות את אבי מגיע שלם ללא שריטה. חייל בריטי אחד הסתובב בחוץ וראה מבעד לכיסוי החלון שיש אור בבית, אז ללא מחשבה הוא כיוון את הרובה לתוך הבית וירה פנימה. היריות נשמעו היטב במקלט, אמי נבהלה ודאגה מאוד לאבי. לפתע אנחנו רואות את אבי מגיע שלם ללא שריטה. אמי שאלה אותו איך הוא הצליח לצאת בשלום? והוא ענה, שהוא בעצמו לא יודע.

זהו היה נס גמור. באותו רגע ממש, שהחייל הבריטי ירה, אבא התכופף לכיוון מנורת הנפט כדי לראות היטב את הכתוב בספר. כך שכאשר חדר הכדור לתוך הבית הוא חלף מעל ראשו ופגע בספר אחר שהיה בתוך הארון. לאחר מכן אבא אמר: "למדתי רבות בספר והוא הציל אותי. לא ינום ולא יישן שומר ישראל"

התפילה של אבא

"אבי היה מתפלל באריכות. הוא שאל פעם את הרבי באיזה זמן עליו להתפלל באריכות יתר. הרבי ענה לו, שבליל שבת זהו הזמן. ואכן הרבה פעמים שאבי היה חוזר מבית הכנסת, השערים של החצר המשותפת שלנו כבר היו סגורים. אבי היה דופק בחלון ביתנו ואמי הייתה יוצאת לשער החצר לפתוח לו.

נס ההצלה שלי

"כפי שסיפרתי לך, בילדותי, הבריטים שלטו בארץ, המעשה שארע איתי היה, כשהייתי בת שנתיים, התהלך שוטר בריטי שיכור ברחוב. הוא הציץ הביתה, וראה אותי ישנה במיטה. בלי לחשוב הרבה, הוא כיוון את הרובה לעברי. בהשגחה פרטים, השכנה שלנו עברה לידו, והיא התחילה לדבר איתו. בינתיים, הוא הסתלק מהמקום. השכנה הגיעה ואמרה לאמי להוציא אותי מהחדר."

הפצצה שבעגלה

"פעם אחת נסענו לחגים לסבא וסבתא כהן. רצנו לאוטובוס ברגע האחרון. אני ישנתי בעגלה, ועל העגלה הייתה מונחת מזוודה כך שהמזוודה הסתירה אותי. אבי הוביל את העגלה ורץ, ואמי החזיקה את אחותי הגדולה בידיים והם רצו לאוטובוס. פתאום עצר אותנו שוטר בריטי, כי הוא היה בטוח שבעגלה החביאו פצצה (כי זה היה בתקופת המלחמה). השוטר בדק מה יש בעגלה וראה תינוקת. הוא הבין שתינוקת ופצצה לא מסתדרים ביחד. אז הוא נתן להם ללכת לאוטובוס".

"לפני חתונתי ניגש אל בעלי (ר' שמעון בקרמן) החסיד, שלום בער אלפרוביץ ושאל אותו: "מי הכלה שלך?" הוא ענה לו: "פרדה פריז" ואז הוא שאל: "היא הבת של ברוך פריז? אני חייב לספר לך משהו, פעם נכנסתי אליו לדירה בתל אביב וראיתי שלוש בנות יושבות על המדרגות ומשננות: על עולמות אצילות, בריאה, יצירה, עשיה…" כך חינך אבא את בנותיו ללמוד חסידות מגיל צעיר"

הזוית האישית

הנכדה מושקא: תודה לך סבתא על הסיפורים המרתקים והמעשירים. מאחלת לך הרבה בריאות ונחת יהודי חסידי מכול יוצאי צאצאייך.