מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

חיי בעיר בטבריה

תמונה משותפת
תמונה של סבתי ביום חתונתה, עם הוריה
ילדותי ובגרותי בארץ ישראל

שמי נחמה שייך נולדתי ב1943 בישראל, בבית חולים "הסקוטי", בעיר טבריה.

קראו לי נחמה מפני שנולדתי בשבת נחמו של תשעה באב. שבת נחמו היא כינוי מקובל לשבת הראשונה שלאחר תשעה באב על שם ההפטרה שנוהגים לקרות בה, הפותחת בפסוק "נחמו נחמו עמי". שבת זו היא ההתחלה של "שבעא דנחמתא" שהן שבע שבתות בהן קוראים נבואות של נחמה וגאולה, והן נמשכות עד החגים של חודש תשרי. שבת זו חלה תמיד בפרשת ואתחנן.

השכונה בה גדלתי נקראת "מיימוניה", והיא קרובה לקבר הרמ"בם הקדוש, והיה בית כנסת באותה שכונת המגורים, בו נהגנו להתפלל. היו לנו שלושה חדרים בבית, חצר ענקית שבה אמי שתלה פרחים בפחים, וכל פעם לפני חג, הייתה צובעת ומקשטת את הפחים שיראו חגיגיים. גרנו בטבריה בקרבת הכינרת, ובערבים אמי הייתה מכינה לנו כריכים, והיינו הולכים ברגל לשחות בכינרת. בישלנו במטבח על פתילייה ופרימוס. והיינו משחקים משחקי חצר בחצר, כגון: חמור חדש, חמש אבנים, קפיצה בחבל, קלאס וסבתא סורגת.

הורי: אמי- שמחה מזרחי, אבי- משה שלמה מזרחי. שמות אחיי ואחיותיי: שושנה, אילנה, נחמה, שולה, שלמה ודני. אמי הייתה עקרת בית, אבי היה גזבר בעיריית טבריה. אבי היה אדם פיקח, אהב לפתור תשבצים ואמי לבשל ולאפות, לסרוג, לרקום (בשעות הפנאי). רוב הזמן אמי הייתה לובשת חלוק, ועליו סינר בשעות העבודה, ולאחר העבודה שמלות. אבי היה לובש מכנסיים וחולצה מכופתרת. כשהיינו קטנים אחד האחים (שלמה) נפגע ממחלת הפוליו, כאשר היה בן שנה, ומכיוון שהוריי טיפלו בו במסירות, והשקיעו בו את כל מרצם, מצבו היה טוב יחסית לשאר נפגעי המחלה, והוא התהלך עם קביים. לפני כמה שנים נפטרו שניים מאחיי, אחי ואחותי (דני, לפני שלוש שנים, ושולה לפני שנתיים).

ביום יום אכלנו לחם עם תוספות, בשר ומאכלי העדה כגון: סופריטו, ממולאים, מרק עדשים, קובה, חמין ומג'דרה. בשבתות היינו אוכלים: חמין, ביצים קשות, מעיים ממולאים, ובערב שישי אבי היה עושה קידוש, והיינו אוכלים דגים, מרק וחלה.

לפני שנולדתי הוריי התגוררו בשכונה מעורבת בטבריה על שפת הכינרת. אחרי שנולדתי עברנו דירה לשכונת מיימוניה (שכונה יהודית), ולאחר כמה שנים עברנו לדירה יותר מרווחת בשיכון "ותיקים". הגברים היהודים היו נפגשים בבתי הכנסת, הנשים היו נפגשות בשוק. היינו קונים את מצרכינו בשוק ובמכולת. כשעברנו לשיכון ותיקים הייתה על יד הבית "צרכנייה". היינו קונים בצרכנייה ובמכולת מוצרים בסיסיים כגון: לחם, חלב, גבינות, ביצים ועוד' ובשוק היינו קונים: ירקות ובשר.

הזווית האישית

נועה: היה לי כיף להקשיב לסיפורה שלסבתא, מהסיפורים, למדתי המון על ילדותה של סבתי.

מילון

פרימוס, סופריטו
פרימוס- מכשיר לחימום ובישול עם בית קיבול לנפט. סופריטו- רוטב מבושל סמיך וארומטי

ציטוטים

”אבי היה אדם פיקח, אהב לפתור תשבצים ואמי לבשל ולאפות, לסרוג, לרקום (בשעות הפנאי)“

הקשר הרב דורי