מאגר סיפורי מורשת

קצת על הוריי והעלייה

הוריי הכירו במחנה עקורים באוסטריה. אבא שלי הוא ניצול שואה, הוא היא באושוויץ וברשימת שינדלר. אימא שלי לא הייתה בשואה, היא הייתה בסיביר בזמן המלחמה ואז הגיעה לאוסטריה. הוריי עלו לישראל במרץ 1949 בזמן שאימא שלי הייתה בהריון איתי. נולדתי במעברה בפרדס חנה בבית חולים הלל יפה שבחדרה. בגיל חצי שנה עברנו לגור באבן יהודה, אח שלי נולד שם בשנת 1954 (אני גדול ממנו בחמש שנים).

שם היו פאדיונים (לפני מלחמת סיני) שעשו פיגועים. פעם אחת אני וחברים שלי מצאנו שתי גופות של פועלים שנרצחו על ידי מחבלים. את רוב היום אחרי בית ספר היינו מבלים במשחקים בפרדסים ובשדות.

כשהייתי בן 11 עברנו להרצליה ולמדתי בבית ספר דתי עד כיתה ח'. בנוסף, הייתי בזבולון (היום קוראים לזה "צופי ים"). אחרי כיתה ח' התחלתי ללמוד בבית הספר מקס פיין הנדסת מכונות. אחרי שלוש שנים עזבתי את בית הספר ואת הרצליה ועברתי לקיבוץ גונן. בקיבוץ עבדתי בבריכות הדגים וברפת. היינו מוציאים את הפרות לכיוון הרכס כדי שאם יירו פגזים, הם יעברו מעלינו.

תקופת הצבא

ביולי בשנת 1966 התגייסתי לצבא, לחיל הים. במלחמת ששת הימים הייתי בחיל קשר בשיריון. אחרי מלחמת ששת המים חזרתי לחיל הים ושירתי ביחידה שנקראת ישי (יחידת שליטה ימית) .

ביום 21 לאוקטובר 1967 הוטבעה אונייה אח"י (אוניית חיל הים). אחרי שסיימנו להוציא ניצולים והרוגים חזרנו לארץ ושבוע לאחר מכן הפלגנו לאיטליה. כשהיינו באיטליה קיבלתי את הידיעה שאח"י דקר נעלמה. יצאנו לים לחפש יחד עם כוחות נוספים ותוך כדי ליווינו לארץ את אח"י דולפין. בזמן החיפושים הייתי תקופה על אוניית צי סוחר.

במאי שנת 1968 חזרתי לארץ המשכתי לשרת בתעלה. אחרי כן התחילה מלחמת ההתשה. אחרי המלחמה באוקטובר 1970 השתחררתי, למדתי ועבדתי בתעשייה האווירית. בספטמבר 1971 ירדתי לעבוד באילת בביטחון. לקראת מלחמת יום כיפור גוייסתי למילואים ולאחר המלחמה הכרתי את לילי. חצי שנה אחרי כן התחתנו ושנה לאחר מכן נולד דודי (אבא של יהונתן הנכד המתעד). שלוש שנים אחרי דודי נולדה מיכל. גרנו בבת ים ובשנת 1982 עברנו להרצליה. בשנת 1982 גוייסתי למלחמת לבנון הראשונה, ב- 1983 השתחררתי ממילואים והתנדבתי בשיריון. בשנת 1996 עברנו למתן.

הזוית האישית

הסיפור תועד במסגרת תכנית הקשר הרב דורי. התכנית נערכה בבית הספר מתן, התשפ"א, בהנחיית המורה המובילה מירי ג'וני אסולין.