מאגר סיפורי מורשת

סבתא רלה מספרת לנכדתה גיטי במסגרת תכנית הקשר הרב דורי:

רקע ושנות ילדותי

שמי רלה גרליק (רוטנברג) נולדתי בשנת תשכ"ה (1965) בבית הרפואה אסף הרופא לאבי צבי ולאמי שושנה שיחי'.

בביתנו דיברו עברית ויידיש. הייתי ילדה מצחיקה עם הרבה ביטחון עצמי, אוהבת לכתוב ולהציג הצגות, שאפתנית, היה לי שיער קצר, גרנו בכפר חב"ד ואהבתי לאסוף כל מיני דברים מהטבע. היו לי אוספים נוספים, למשל, אוסף מפיות ענק. מתחביבי היה לכתוב יומנים, שירים, הצגות, והמאכל האהוב עליי היה קציצות. מדי יום אחר הצהרים הייתי הולכת לחברות, היו בתקופתי ממתקים מועטים אך טעימים אותם הייתי מחבבת מאוד. חברותיי הטובות ביותר היו רוחי זקס מוסי ותירצה גיטה ונעמי, היינו ממש חבורה.

כפר חב"ד באותם הימים היה  מקום מיוחד קטן ומשפחתי, כולם הכירו את כולם, הכפר היה בעל אופי חקלאי. אהבנו לראות את הפרות ואת האווזים המפוטמים, ובפסח לארח את בתי הספר שהיו מגיעים למאפיית המצות הגדולה בכפר חב"ד. מכינים בה מצות עבודת יד לכל העולם.

אני זוכרת את שמחת תורה בר המצווה ובת המצווה שחגגו לילדי הגיבורים, אלו ילדים וילדות שאביהן נהרגו במלחמות ישראל, והרבי דאג מאוד לקרבם ולשמחם.

החוויה הזכורה לי ביותר היא שבת במחנה בבני ברק, היינו מחכות לזה כל השנה. מדובר על שבת בה כל בנות גילי מאזור המרכז היו שובתות יחד עם פעילויות ושמחה גדולה.

בתור ילדה זכורה לי חוויה מיוחדת בה היינו קמות באמצע הלילה (בגלל הפרשי השעות בינינו לארה"ב) כדי לשמוע בשידור חי את הרבי מדבר עם החסידים דברי תורה וכמובן, ניגונים מרגשים, זה מרגש במיוחד!

כתלמידה הייתי שובבה ויצירתית למדתי בבית הספר "בית רבקה", שם למדנו תורה, נביא, פרשת השבוע, חסידות חשבון אנגלית ועברית. לא אהבתי חשבון ואנגלית. אהבתי את מקצועות השפה ומקצועות הקודש, היו לנו טיולים, מסיבות כיתה, שיעורי בית ומבחנים. המורה הזכורה לי ביותר היא אסתר מייזליש.

הקמת בית בישראל

את סבא הכרתי בשידוך שאותו הציעה חנה אברמוביץ' התחתנו בשנת תשמ"ה, מאז החתונה יש לי חפץ מיוחד המשמש אותי ואיני נפרדת ממנו, זהו ספר תהילים שבו התפלל הרבי, ואותו קיבלתי לחתונתי, הספר הזה מלווה אותי בכל שלב ובכל צומת בחיים.

החתונה התקיימה בבית כנסת "בית מנחם" בכפר חב"ד הייתי בת 19. החתונה הייתה שמחה השתתפו בה כל תושבי כפר חב"ד. בתי הגדולה רבקי נולדה כשהייתי בת 20.

היציאה לשליחות

לאחר החתונה יצאנו בשליחות הרבי לנהריה. התחלתי לעבוד בתור מורה בביה"ס 'בית חיה' בקריות. את מקצוע ההוראה רכשתי בארץ במכללת "בית רבקה" לאור הוראת הרבי ללמוד הוראה ולשמש בשליחות. נהניתי בעבודתי כמורה.

כיום אני מורה במכללת "בית רבקה", מכשירה ומדריכה מורות צעירות כיצד להיות מורות. סדר היום שלי כולל נסיעות למרכז הארץ, עזרה לילדים הנשואים וזמן איכות עם הנכדים, כמה פעמים בשנה אנו נוסעים לארה"ב שם גרות בנותינו מירי, חני ורחלי.

כ-30 שנה בנהריה אני מדריכה כלות בכל השבוע, מעבירה שיעורים והרצאות בנושא, ובכך מקיימת את הוראת הרבי במבצע טהרת המשפחה, מרצה בבתי חב"ד שונים ומנצלת את הכוחות שלי להרבות טוב בעולם, ולהמשיך את שליחותו של הרבי.

השבת שלנו

שולחנות השבת שלנו תמיד מלאים אורחים, אנשים שרוצים להתקרב, כאלו שאנחנו מכירים במהלך השליחות, וכן זוגות שמתחתנים והדרכתי לקראת חתונתם. השולחן תמיד מלא בכל טוב, כיום מגיעים בכל שבת גם הילדים והנכדים.

את החגים בילדותי הייתי חוגגת בכפר חב"ד בצורה מיוחדת, הכפר היה קטן ומשפחתי, זכורות לי חוויות מיוחדות כמו: כפרות, התפילות בימים הנוראים, חג פורים שהיה שמח במיוחד והתחפושות המיוחדות שלי, כיום אנו חוגגים את החגים סביב השליחות שלנו במבצעים של הרבי ועם משפחתנו המורחבת. החג האהוב עליי הוא חג הפסח, גם בתור ילדה וגם היום. בבית הוריי הידרו מאוד בפסח לפי החומרות החב"דיות הקפדניות ביותר ואת זה הבאתי לביתי שלי. אך פסח הוא גם חג משפחתי בו נפגשים כולנו. יש בו משהו מיוחד, המשאיר כוחות וטעם טוב לכל השנה כולה!

אני לא מפספסת כבר כמעט 40 שנה חלוקת נרות שבת קודש בכל יום שישי במחלקת היולדות. הנכדות המגיעות לשבת כיום מצטרפות אלי, וזו חוויה מיוחדת מאוד.

לסיכום… זכיתי ל-11 ילדים מקסימים ומיוחדים, ולמעלה מ-30 נכדים, כולם חסידים מקושרים לרבי. אני גאה במשפחתי מאוד, והם מקור הנחת בחיי. כפי שכתוב במדרש: "מעשה אבות סימן לבנים": את הדברים שספגתי וקיבלתי מתוך אהבה בביתי בשנות ילדותי המשכתי לקיים ולעשות גם בבגרותי ולאורך חיי, וב"ה זכיתי ואני ממשיכה ומעבירה את הדברים באותו האופן גם לדור הבא וכמובן לגיטי נכדתי האהובה.

הזוית האישית

הנכדה גיטי: שמחתי לגלות דברים חדשים ושמחים על סבתא שלי. גיליתי גם שיש לנו הרבה תכונות ותחביבים משותפים. וכמובן, שיש לי אחריות רבה להעביר הלאה, היות, שאני חלק משושלת שעוברת מדור לדור.