מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

חיים של אומנית

אני וסבתא עלינה
סבא וסבתא ביום חתונתם
החיים של סבתא

שמי עלינה מלצר ואני סבתא של יובל חן. נולדתי בשנת 1950, בישראל בעיר חולון. אבי הגיע ממקדוניה יגוסלביה, אימי נולדה בליטא. היינו שלושה אחים לצערי אח אחד נהרג בתאונת אופנוע. כל חיי גרתי בחולון. היום אני גרה בזיכרון יעקב. אבי נחום קלדרון נולד במקדוניה יגוסלביה וגר בעיר ביטולה. הוא גדל במשפחה ציונית בקהילה יהודית מאד ענייה שהתפרנסה ממסחר ובמקצועות חופשיים. אבי היה בן של חייט.

בשנת 1934 הייתה שריפה גדולה בעיר ולא הייתה פרנסה, המשפחה עברה ליוון לעיר סלוניקי לחפש את מזלם ולמצוא פרנסה. אמא של אבי נחום הרגישה שהאדמה בוערת מתחת לרגלם כי הייתה אנטישמיות וכיוון שהיו ציונים החליטה להעלות את שני בניה דרך עליית הנוער ,כשאבי נחום היה בן 16 בלבד ואחיו בן 20.

הם עלו לישראל באונייה מסלוניקי והתחילו לעבוד בישראל ולחסוך כסף כדי להעלות גם את שאר המשפחה לארץ ישראל. אבל לא הספיקו. פרצה מלחמת העולם השנייה וכל המשפחה כולל אח ואחות ובני ביתם נלקחו למחנה השמדה. ככה נשארו רק שני האחים בארץ כשהם עוזרים אחד לשני ללמוד ולבנות את ביתם, ולהתחיל חיים חדשים.

אחרי המלחמה בן אחות שלהם ששרד את המשפחה שהיה בן 18 היגיע לארץ והתאחד איתם. מכל המשפחה הענפה הם נשארו רק שלושה. אבי היה נגר הראשון של חולון.

אימי חיה לוין עלתה מליטא בגיל 9 חודשים. כשהמשפחה עדיין הייתה בליטא הם היו מאד ציוניים ועוד כשגרו בליטא דרך הסוכנות, הם קנו אדמה בנחלת יצחק, כדי לגאול את האדמה מהערבים. המטרה שלהם הייתה לעלות לארץ ישראל וכך יהיה להם היכן לבנות את ביתם. וכך אכן היה.

בשנת 1923 הם עלו כל המשפחה הרחבה לארץ ישראל ובנו את ביתם על האדמה שקנו בנחלת יצחק בתל אביב. למעשה כך הם ניצלו ממלחמת העולם השנייה. בארץ הם נלחמו במחלות ובמלחמות אבל קיבלו הכל באהבה כציונים. אמי תמיד החשיבה את עצמה כצברית, התחנכה וגדלה בתל אביב. היא הייתה עקרת בית.

בתקופת הצבא שרתי במטכ"ל כגרפיקאית, היה לי שירות מאד מעניין ויצירתי. הייתי מעצבת שקפים לבסיסי חיל האוויר והשריון. השירות מאד מעניין ויצירתי. בעיקרון אני נולדתי עם מכחול ביד. כבר בילדותי ציירתי הרבה ובבגרותי למדתי בבית ספר לאומנות "ויצו צרפת". אהבתי את הלימודים והתפתחתי ונפתחתי לאומנות.

סבא וסבתא ביום חתונתם, תמונה זאת הופיעה בעיתון

תמונה 1

המקצוע שלי גרפיקאית, בזה עסקתי כל חיי. אחרי הצבא פתחתי סטודיו לגרפיקה , עיצוב ודפוס ובזה התפרנסתי. תמיד חשבתי שאני עובדת במקצוע שבעצם הוא גם התחביב שלי. התפתחתי בעבודה הייתי צריכה להתמודד עם כניסת המחשבים לעולם ולעבור מעיצוב ביד לעיצוב במחשב. תמיד היו לי רעיונות לא רגילים אבל מיוחדים ובזה הצטיינתי והצלחתי.

העבודה שלי כללה עיצוב כרטיסי ביקור, הזמנות לחתונה ובר מצווה, עיצוב ספרים, כרוזים ועוד הרבה עיצובים. עד היום אני מאד אוהבת את העבודה שלי. בזמני החופשי אני מציירת, רוקמת וסורגת. תמיד אני יוצרת. הלוואי ואוריש לנכדים לעסוק תמיד לפרנסתם ולימודיהם במקצוע שיקומו שמחים לקראתם.

הזוית האישית

סבתא עלינה: "אתה כזה בובינקה. נהניתי לעזור ולשתף בכתיבת תולדות משפחתי, לחזור לילדותי ולשתף את עבר משפחתינו ולדעת שבזכות הכתיבה אני מעבירה את ההיסטוריה של משפחתינו"

הנכד יובל: "היה לי כיף לכתוב ולשמוע על עבר משפחתי מצד אמי של סבתי. נהניתי להקשיב להיסטוריה של המשפחה וגם נהניתי מהזמן איכות שלי עם סבתא שלי"

מילון

בובינקה
חמוד.ה

ציטוטים

”אל תפסיק לרדוף אחרי חלומות “

הקשר הרב דורי