מאגר סיפורי מורשת

שמי עדי ירקוני, אני משתתפת השנה בתכנית הקשר הרב דורי. שמי כילדה היה אדלה, עברתתי את שמי לעדי בצבא. נולדתי להורים ממוצא פולני שברחו בזמן מלחמת העולם השנייה לרומניה ועם סיום המלחמה נולדתי ברומניה. בשנת 1950 עלינו לארץ מפולין. עבדתי במשך 40 שנה במערכת החינוך, הייתי מחנכת וסגנית מנהלת בבית הספר שבו למדתי כילדה. כיום אני פנסיונרית של מערכת החינוך ונהנית מכל רגע. אני נשואה ויש לי שלושה ילדים, תשעה נכדים ושני נינים.

הרקע לסיפורי הוא מלחמת יום הכיפורים, בשנת 1973. יומיים לפני תחילת המלחמה, בח' בתשרי, נולדה בשמחה אימא של דורון נכדי, טל. לאחר יומיים פרצה מלחמת יום הכיפורים ואני והתינוקת נשארנו בבית החולים. בעלי גוייס מיד למלחמה, לא היה מי שיוציא אותנו מבית החולים. בעלי בא להיפרד מאיתנו בבית החולים, הפרידה הייתה קשה ומפחידה.

אחרי יומיים יצאנו מבית החולים הביתה והעיר הייתה באווירת מלחמה. כל הבתים היו עם חלונות אטומים. במשך חודשים לא היה קשר עם בעלי, דבר שגרם לדאגה עצומה ואי ודאות גדולה. כעבור כשלושה חודשים הופיע פתאום בעלי, עם מדי צבא מלוכלכים ועייפות עצומה. היה מפגש מרגש בין בעלי והתינוקת, שזכה לראות אותה סוף סוף. לא היה רגע מאושר יותר מהמפגש בין האבא והתינוקת המתוקה – היא טל, אימא של דורון.

מימין: בתי טל התינוקת, בני יגאל ואני, משמאל: בעלי, בתי טל ושלושת ילדיה

הזוית האישית

סבתא עדי: תוכנית הקשר הרב דורי גרמה לי הנאה מרובה. אני רואה בה חשיבות גדולה, המפגש האישי עם הנכד המאפשרת לי להכיר עוד דברים חדשים עליו, נהניתי לשבת איתו ולספר לו סיפורים עליי שלא הכיר.

הנכד דורון: תוכנית הקשר הרב דורי גרמה לי שמחה על כך שאני יכול לפגוש את סבתא שלי כל שבוע, לדבר איתה ולשמוע סיפורים עליה ומה שעבר עליה. למדתי על הקשר המשפחתי במשפחה המורחבת שלי, הרגיש כיף להיות עם סבתא.