מאגר סיפורי מורשת

סבא צבי שלמוביץ השתתף בתכנית הקשר הרב דורי עם נכדתו ליה בבית הספר הדרור תל"י במבשרת ציון.

לקוח מתוך "מחוץ לציפורניים" מאת צבי שלמוביץ: "נולדתי ב- 21 ביוני 1942 בסן ג'יל, רובע במרכז בריסל, בלגיה. הוריי קראו לי הנרי, השם הקרוב ביותר בצרפתית להירש, שם סבי.

אמי, סורה, הייתה חלשה. אחותי רחל, הייתה סקרנית לדעת מה זה אומר אח קטן, היא הייתה בת 9. אבי, אברהם, היה מודאג. בלגיה היתה תחת כיבוש גרמני וחיים רגילים כיהודי היו יותר ויותר קשים. בלגיה סבלה את זרוע הגרמנים כבר במלחמת העולם הראשונה והרבה בלגים זכרו את ההרס והזועה של המלחמה. אבי ברח מגרמניה בשנות ה-30 המוקדמות עם עליית הנאציזם ועכשיו הוא הרגיש תפוס באותה מכונת מלחמה בבלגיה. הוא עדיין עבד בחנותו הקטנה ומתקן נעליים לחוג מצומצם של לקוחות, ביניהם קצינים גרמנים ונשותיהם.

אחותי הוצאה מבית הספר כי אסור היה לילדים יהודים ללמוד יחד עם הנוצרים. הוריי היו צריכים לענוד את המגן דוד הצהוב כאשר הם ברחוב. היה עוצר לילה ויהודים לא הורשו להיות במקומות ציבוריים כגון בתי קולנוע, תיאטראות, פארקים ועוד. אפילו קניית מזון לא הייתה דבר פשוט, היות ויהודים יכלו לקנות רק בבתי עסק של יהודים ובשל קיצוב המזון רק בשעות וימים מסוימים.

ב-20 בינואר 1942 התקיימה בברלין ועידת ונזה והנאצים החליטו על "הפתרון הסופי" של בעיית היהודים. אבי, כנראה, לא שמע על החלטות הוועידה אך הרגיש שהזמן אוזל עבורו ומשפחתו. היו שמועות על גירוש היהודים מבלגיה, העברה למזרח, יישוב מחדש, מחנות ריכוז והשמדה – אבל אף אחד חזר כדי לאמת את השמועות ואם חזר, לא האמינו לו.

באמצע 1942 הפיקוד הנאצי בבריסל קיבל פקודה מברלין לגרש את כל היהודים מבלגיה."

הזוית האישית

הנכדה ליה המתעדת: התעניינתי לשמוע את סיפורו של סבא, היו בו הרבה דברים שלא ידעתי עליהם. אני מאחלת לסבא שיהיה לו תמיד הצלחה ושיהיה בריא ומאושר!