מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

חיים במורכבות יתר – סבא מרק מגריל

אני וסבי מרק באחד הביקורים אצלהם
פעילות כללית במסגרת תכנית הקשר הרב דורי
על אהבת השחמט ומהלך החיים

מרק מגריל נולד ב- 8 בנובמבר 1939, הוא נולד לאמו לובה, שבזמן הזה הייתה רופאה, ולאביו גרגורי שבאותו הזמן היה מהנדס וחשמלאי. הוא נולד בעיר ויטבסק שבבלארוס. הוריו לצערנו מתו בזמן מלחמת העולם השנייה מסיבות של מחלות ורעב עקב מלחמת העולם השנייה.

ילדותו של מארק

מארק חי בעיר ויטבסק שנתיים בזמן המלחמה, אחרי השנתיים האלו הוא נאלץ לעבור לכפר נאורל שבעיר סבירטלוסק. לאחר המלחמה הוא חזר לעיר ויטבסק, שם הוא למד בבית ספר מס' 2 – בתקופתו שמות בתי ספר היו מספרים ולא ניתנו להם שמות כמו במאה שלנו. בתקופתו הוא אהב לשחק כדורסל, כדורעף, כדורשת, פינג פונג ולהחליק על הקרח ועם חבריו, ששמותיהם לא ידועים.

חיי צבא

מארק התגייס לצבא הסובייטי בגיל 18 בשנת 1957 והשתחרר בשנת 1960. הוא שירת עוד בזמן שהאימפריה הרוסית שהייתה ידועה כברית המועצות. בצבא הוא לא השתתף במלחמות אך עזר מאוד לצבא בכך שבנה טנקים, תיקן טנקים ובנה כל מיני דברים אחרים שחלקם כוללים רחפנים ומשקפיים מיוחדות שיעזרו לאנשים שבצבא. הוא למד לבנות טנקים ורחפנים בעזרת ספרי לימוד שהיו לצבא.

הכרות, נישואים ובניית משפחה

סבא מארק גר בעיר מינסק שבבלארוס לאחר לימודיו בבית הספר מספר 2 ואחרי חיי הצבא שלו. יום אחד, כשהיה בביקור אצל בת דודו, הוא ראה עוד אורחים ושם לב אל מישהי נאה בשם מאשה. הם יצאו לדייטים עד שלבסוף בשנת 1964 הם התחתנו. הנישואים הוצעו לסבתי בעיר לנינגרד שהיום נקראת סנט-פטרבורג. הם בילו את רוב זמנם ביחד על ידי לצאת לבילויים ולבוא אחד אל ביתו של השני. בשנת 1965 הבת הראשונה שלהם נולדה ושמה הוא אלה. חמש שנים לאחר מכן נולד להם ילד בשם אלכס שהוא אבי.

תחביבים

סבי מארק מאז ומתמיד אהב לשחק שחמט, זה התחביב שלו. סבי משחק כבר המון שנים שחמט והוא שחקן מעולה, הוא תמיד משחק בזמנו הפנוי שחמט ומזמין אליו חברים הביתה כדי לדבר אבל בעיקר לשחק שחמט. סבי השתתף בהמון תחרויות ישראל והגיע למקומות מאוד גבוהים, אך אף פעם לא זכה בפרס כספי. תחביביו בילדות היו ענפי הספורט הרחבים כמו פינג פונג, כדורעף, כדורשת, כדורסל, בחורף להחליק על הקרח ולשחק בשלג.

הזוית האישית

דוד הנכד המתעד: מתכנית זו, הבנתי הרבה דברים חשובים בחיים שלי, הבנתי שעל כל דבר צריך להגיד לעצמך: "נקווה שזה תהיה הבעיה הכי גדולה בחיים שלי". למדתי שכשאני חושב שחיי גרועים, אני צריך לחשוב על מה אחרים חווים ולומר שהבעיה שלי זו רק בעיה קטנה. מידע שקיבלתי בזמן עשיית התיעוד הוא מידע על כמעט כל חייו של סבי, המון טיפים לחיים ומשפטים שאני צריך להיזכר בהם במהלך חיי.

נושא השורשים חשוב בעיניי, מפני שחשוב לשמור על ההיסטוריה של מי שאנחנו אוהבים ולהעביר אותה הלאה, השתתפות בתכנית זו מאפשר ליצור קשרים מאוד חזקים עם אבותיכם. החלק שהכי נהניתי ממנו במסגרת התכנית הוא הרפלקציה, מפני שברפלקציה אני יכול לומר כל מה שאני יכול לחשוב לטובה וזה מעניין לכתוב את זה. פחות נהניתי מתיעוד חיי הצבא מפני שלא היה הרבה מידע על חיי הצבא של סבי וזה הקשה על המטלה. המשפט שאני לוקח איתי מתיעוד זה הוא: "תקווה שזו תהיה הבעיה הכי גדולה בחיים שלך".

מילון

פופיק/ Пофик
זה לא האיבר בגוף האדם, זו היא מילה ברוסית אשר אומרת זה לא משנה/לא אכפת.

וִיטֵבְּסְק
וִיטֵבְּסְק (בבלארוסית: Ві́цебск, ויצבסק; ברוסית: Ви́тебск) היא העיר הרביעית בגודלה בבלארוס, השוכנת ליד הגבול עם רוסיה. במהלך הכיבוש הגרמני נרצחו בעיר כ-16–18 אלף יהודים. לאחר הכיבוש הנאצי, הקהילה היהודית בעיר לא השתקמה. בשנת 1999 בעיר התגוררו פחות מ-3,000 יהודים (פחות מאחוז מאוכלוסיית העיר). (ויקיפדיה)

ציטוטים

”אם קרה לך משהו רע, תקווה שזה הדבר הכי רע שיקרה בחיים שלך“

הקשר הרב דורי