מאגר סיפורי מורשת

שמי חמדה כהן (שם נעורים) שטרן, נולדתי בתאריך 2.11.1955, בעיר תל אביב, בבית חולים הקירייה.

אימי אסתר נולדה בעיר העתיקה בירושלים בשנת 1926, אבי יעקוב יליד סלוניקי שביוון נולד בשנת 1926, עלה ארצה בשנת 1935. הורי נישאו בשנת 1952 והתגוררו בעיר תל אביב, להם נולדו ארבעה ילדים ואני הבכורה שבהם.

בשנת 1933 ביקש אבא חושי (לימים ראש עיריית חיפה) להקים נמל בחיפה. מאחר ולא הייתה מדינה, ולא היה ניסיון בארץ של אנשי מקצוע בתחום הימי, יצא אבא חושי ליוון בעיר סלוניקי, שם בחר אנשי מקצוע, יורדי – ים, יהודים אשר התמחו בנושא. בין הנבחרים היה אח של סבתי, אברהם סטרוגנו, שעלה עם משפחתו ארצה לחיפה.

בשנת 1935 קמה ביוון מפלגה נאו-נאצית בשם EEE. אנשיה השליטו אימה ופרעות בקרב היהודים. דוד אברהם, שעלה ארצה, שמע את הדבר ושלח לאחותו גרציה (סבתא שלי) סרטיפיקטים (אשרות כניסה לארץ, שהיו מזויפים).

סבתא גרציה, בעלה מרדכי (סבא שלי), וארבעת ילדיהם עלו לארץ, והתיישבו בחיפה במשרד "בית וועד הפועל". מדי בוקר, כשהגיעו הפקידים אל משרדי הוועד, אספו המשפחות, שעלו מיוון יחד עם סבא וסבתא שלי, את ציודם והתפנו מהמקום. בשעה ארבע, כשהפקידים הלכו לביתם נכנסו המשפחות למשרדים והתארגנו ללינת לילה.

באחד מימי החורף הגשומים נרטב הציוד שלהם שהושאר בחוץ. הדבר ציער מאוד את המשפחות, והם החליטו לפנות למשפחות ביוון, ולבקש מהם כסף כדי לרכוש דירות בחיפה, ולהפסיק להיעזר בדיור ב"בית וועד הפועל", שהיה מבחינתם סיוט. ואכן המשפחות שביוון שלחו כסף ליקיריהם בארץ, ואלה רכשו דירות במרכז חיפה. חמשת המשפחות היו: בנבשתי, אללוף, רוצס, צרפתי וכהן (משפחתה של סבתי) והם גרו באותו בניין. המשפחה השישית הייתה משפחה ערביה. הקשרים בין המשפחות היו טובים מאוד.

ערב אחד בשנת 1936 פנתה השכנה הערבייה לסבתי גרציה ואמרה לה: "השאבאב הערבי מתכנן להרוג בכם היהודים, ולערוך פוגרום בתושבי חיפה היהודים. מצאו לכם דרך להימלט ולהציל נפשותיכם", כך הציעה. סבתא גרציה פנתה לכל השכנים, והזהירה אותם מפני הצרה שעתידה ליפול עליהם. השכנים היהודים כעסו על סבתי ואמרו לה: "את לא מכירה את הפטנט, את השיטה?! הערבים מתכננים שאנחנו נברח מהבתים שקנינו מכספינו, ואחר כך הם ייפלשו אליהם ויגורו בהם במקומנו". סבתי החליטה בכל זאת לברוח. היא שכרה חמור ועגלה, מאחד הסוחרים הערביים, העלתה את ארבעת ילדיה ובעלה על העגלה, והם רכבו לאורך כביש החוף, מחיפה עד לתל אביב במשך לילה שלם.

בתל אביב, לאחר לילה ללא שינה, היא מצאה דירה מול חוף הים, ברחוב הרב קוק בית מספר 1, שם הם התגוררו במשך ארבעים שנה.

המשפחות שנשארו בחיפה שילמו על הישארותם מחיר כבד, השאבאב טבח בהם, ובכל משפחה נמצאו כשניים או שלושה קורבנות, שמצאו את מותם בלילה זה. אלו היו פרעות תרפ"ט. מאורעות תרפ"ט היו סדרה של פרעות אלימות ומעשי טרור מצד ערביי ארץ ישראל נגד היישוב היהודי בארץ ישראל, שאירעו בין י"ז – כ"ג באב ה'תרפ"ט, 23 – 29 באוגוסט 1929. במאורעות נרצחו 133 יהודים ו־339 נפצעו, ויישובים וקהילות ברחבי ארץ ישראל ננטשו ונחרבו. ויקיפדיה

אבי, יעקב (בנה הבכור של סבתא גרציה) גדל והלך ללמוד במיסיון הצרפתי שביפו. סבתא גרציה בחרה במוסד חינוכי נוצרי, ולא בבית ספר יהודי, משום שרמת הלימודים הייתה שם גבוהה. למשל, הם למדו ארבע שפות: לטינית, צרפתית, אנגלית וערבית. כשאבי הגיע לגיל שש עשרה, הוא הצטרף למחתרת האצ"ל (ארגון צבאי לאומי) כדי להילחם בבריטים ששלטו בארץ ביד קשה. פעמים רבות הוא נתפס על ידי החיילים הבריטים והושם במעצר. כשמלחמת השחרור פרצה, אבי התגייס לחטיבת גולני ובקרב ירמוך הוא נפצע קשה.

החובשת הקרבית אסתר שהצטרפה למחלקה הלוחמת בגולני, טיפלה באבי ופינתה אותו לבית החולים. שם היא המשיכה ללוות אותו בטיפולים הרפואיים, ולימים התאהבו השניים זו בזה ונישאו. כעבור שנתיים נולדתי אני חמדה ב-2.11.1955.

ילדותי עברה עליי בנעימים. למדתי בבית ספר דתי, ובכיתה ד' הצטרפתי לתנועת הצופים, והייתי פעילה בתנועה כחניכה, מדריכה ורשגדי"ת. בגיל שמונה עשרה, התגייסתי לגרעין הנח"ל בקיבוץ לביא, שם הכרתי את בעלי חנן שנולד בקיבוץ, נישאנו בשנת 1978 ונולדו לנו חמישה ילדים מקסימים.

הזווית האישית

נטע: היה לי כיף ומשמעותי ללמוד יחד עם סבתי, על סיפור משפחתה המרתק, אני מרגישה שחיזקנו את הקשר ביננו, והעשרתי את הידע שלי על המשפחה.