מאגר סיפורי מורשת

שמי אדיר, אני משתתף השנה בתכנית הקשר הרב דורי, במסגרתה אני מתעד את סבא רבא שלי, חיים אמרליו ז"ל, ומעלה את סיפורו אל מאגר המורשת של התכנית.

סבא רבא שלי היה ניצול שואה. הוא נולד בעיר סלוניקי ביוון, ובמלחמת העולם השנייה הנאצים עלו לשילטון ולקחו את כל היהודים למחנות ריכוז בגרמניה. סבא רבא שלי איבד את כל משפחתו בשואה, הוא עלה לארץ ישראל לבד. היו לו הרבה סיפורים על הזוועות שהוא עבר במחנות, אבל סיפור אחד נחקק בזכרונו של סבא רבא שלי.

סבא רבא של היה צבעי שעבד במחנות ושלחו אותו קילומטרים רבים עם מריצה עם צבע, כדי שיצבע את בתי הקצינים הנאצים. שם היו כלבים ששמרו על אזורי המגורים של הנאצים. הנאצים דאגו לאוכל לתת לכלבים וכשסבא שלי היה רעב מאוד, הוא היה אוכל יחד איתם. באחד הימים סבא רבא שלי הגיע אחרי שהכלבים סיימו לאכול וחשב שהוא יישאר רעב, אבל ראה שהכלבים השאירו לו מנה וזה לא היה אוכל לכלבים, זה היה בשר מאוד טעים טרי. זה מראה כמה הכלבים הם נאמנים וזה גם מראה כמה סבא רבא שלי נכנס לליבם של הכלבים, עד כדי כך שהיה חשוב להם להשאיר לו מנה של בשר.

אחרי המלחמה סבא רבא שלי חזר לביתו בסלוניקי, אבל מסתבר שפלשו לביתו, ואז קיבל זימון לצבא היווני. סבא רבא נסע לצ'כיה ומשם לצרפת ורק אחר כך עלה ארצה. שנה אחר כך פגש את סוליקה (סבתא רבתא שלי) ונולדו להם שלוש בנות, הקטנה במשפחה היא סבתא שלי, פלורה.

אני לא זוכר את סבא רבא שלי כי הייתי קטן מאוד כשהוא נפטר. אבל אימא שלי מספרת שהוא היה אדם טוב מאוד, נעים הליכות, חכם, נדיב וטוב לב.

הזוית האישית

אדיר הנין המתעד: היה לי מאוד מרגש לתעד את סבא רבא שלי, אני חושבת שהסיפור שלו עם הכלבים מיוחד ונוגע ללב.