מאגר סיפורי מורשת

שמי הוא מיכה שפר. נולדתי בתאריך 19.5.1951 בעיר טרנופול באוקראינה, בעיר זו גם אבי וגם סבי נולדו.

השנה אני משתתף בתוכנית הקשר הרב דורי יחד עם נכדתי, רעות לה סיפרתי במפגשי התכנית על שרשי משפחתנו, ימי ילדותי ונערותי בעכו.

רקע על עיר הולדתי טרנופול

בעיר טרנופול הייתה קהילה יהודית עתיקת יומין, במשך כל השנים, החל מיום היווסדה. בשנת 1772, היא סופחה לאימפריה האוסטרית, והייתה המרכז החשוב של תנועת ההשכלה היהודית. היו בה בתי ספר, ואפילו  בית דפוס עברי. בשנות ה-90 החלו בה בפעילות ציונית. בתקופת השואה, "הגרמנים נכנסו לעיר ב-2 ביולי 1941. ב-4 ביולי כבר נערך פוגרום ביהודים, בשיתוף פעולה של האוקראינים. הפוגרום נמשך כשבוע, ובמהלכו נרצחו כ-5,000 יהודים…. ב-25 במרץ 1942 נרצחו 1,000 יהודים על ידי הגרמנים, ובסוף אוגוסט-תחילת ספטמבר באותה שנה נשלחו 4,000 יהודים למחנה ההשמדה בלז'ץ. לאחר המלחמה חזרו לעיר כמה מאות יהודים בלבד".

בשנת 1960, כאשר הייתי בן שלוש, עליתי לארץ עם משפחתי. עברנו לגור תחילה במעברה בנהריה ולאחר שנה עברנו לגור בעיר עכו.

בבית הספר בו למדתי היו ילדים רבים ממדינות רבות, אלה היו שנות העלייה לישראל מכל התפוצו, אך זה לא הפריע לנו להיות חברים טובים. לרוב אחרי שעות הלימודים בבית הספר שיחקנו בעיקר בחוץ בכדורגל ובתופסת. בשנות נעורינו אהבנו לערוך מסיבות. במסיבות לרוב השמענו מוזיקה של זמרים מפורסמים לדוגמא: אלביס פרסלי, קליף ריצ'רד והביטלס.

אני וחבריי מאוד אהבנו לשחק מחבואים ומשחקי דרך, לאחר שעות הלימודים בבית הספר. לפעמים, גם הפלגנו במסגרת החוג לימאות, בו היינו חברים. הפלגנו בנמל הדייגים. לאחר כמה שנים, בנעוריי התחלתי לעסוק בטיסנאות בתור תחביב. באותה תקופה גם התחלתי לנגן באקורדיון. הצטרפתי לתזמורת אקורדיונים העירונית וניגנו ברחבי עכו בכל הטקסים העירוניים. במקביל המשכתי בתחביב הטיסנאות שלי, לאחר כמה שנים של התעניינות בטיסנאות הפכתי למדריך בתחום ובמסגרת זו נסעתי להרבה תחרויות בנגב.

בתום לימודיי, כאשר התחלתי את שירותי הצבאי, התחלתי בקורס טיס, אך לאחר שגילו אצלי בעיה רפואית נאלצתי לפרוש. לצערי, היו לי בעיות בראייה, ראייתי הדרדרה בצורה חדה, באותה תקופה היה אסור היה בחיל האוויר לטוס עם משקפיים. מסיבה זאת עברתי ליחידה העוסקת בניסויי טיסה. במסגרת זו טסתי הרבה בתור איש ניסויים.

התמונה בה בחרנו – תמונה בשחור לבן

כך צולמו התמונות בתקופת ילדותו של סבא, בשחור – לבן. הוא מחייך בתמונה ומאושר. תמונה המסמלת את ילדותו השמחה והמאושרת בעכו.

גלגולו של חפץ  – האקורדיון

החפץ המדובר הוא האקורדיון של סבא שלי. הוריו של סבי קנו לו את האקורדיון בשנת 1968, כשהיה בן אחת עשרה. החפץ המדובר הוא כלי נגינה הנמצא בתוך קופסא גדולה, הקופסא עשויה ממתכת פלסטיק ובד.

כאשר סבי היה נער הוא השתתף בתזמורת של אקורדיונים בעיר עכו. התזמורת ניגנה באירועים עירוניים. סבי בחר לספר על חפץ זה, מכיוון שזה היה חפץ שאותי מאוד עניין ורציתי ללמוד ולשמוע את סיפורו, אז בקשתי מסבי לספר על האקורדיון.

סבא מיכה, אני והאקורדיון

הזוית האישית

רעות: מאוד נהניתי לאורך כל התהליך. זה היה משהו שאני כנראה לא אעשה עוד הרבה פעמים בחיים שלי. למדתי הרבה דברים חדשים על שורשי משפחתי, על סבא שלי ועל חייו כילד.