מאגר סיפורי מורשת

שמי אלה, אני משתתפת השנה בתכנית הקשר הרב דורי במסגרתה אני מתעדת את סבא שלי.

שמו הפרטי של סבא שלי הוא יוסי והשם המלא יוסף מאיר. הוא נקרא על שמו של סבא שלו. הנכדים קוראים לו סבא יוסק'לה. שם המשפחה הוא מנדלסון, השם הוא מקורי, הוא לא שינה (עיברת) את שם המשפחה, הוא שלם עם השם. תרגום שם המשפחה לעברית הוא בן מנחם.

סבא שלי נולד ביום שני ה-27 לחודש ינואר בשנת 1947, ו' בשבט תש"ז בישראל, לפני קום המדינה, להוריו רחל וצבי. מקום מגורי הוריו היה בשכונת שפירא בתל אביב, שם היו הערבים מיפו יורים והיה מסוכן. אימא של סבא (סבתא רבתא שלי) חששה שלא תוכל להגיע לבית החולים בתל אביב, לכן הוריו החליטו ללדת אותו בעיר רחובות בבית חולים קפלן, אבל כל ילדותו סבא גר בתל אביב. סבא הינו הילד השלישי (הצעיר ביותר) אחרי אח שלמה ואחות יוכבד. הפרש הגילאים בינו לבין אחיו 13 שנה ובינו לבין אחותו עשר שנים. הוא פונק על ידי אחיו ואחותו בזמן שהם היו בבית ההורים. כשסבא שלי היה בן 5, אחיו התגייס לצבא ואחותו למדה בתיכון ולכן הרגיש קצת לבד.

סבא בילדותו

אירוע מיוחד מילדותו שנשאר בזיכרונו היה, שהוא הלך עם אימא שלו למכולת ואז הוא החליט לחזור הביתה בלי שאימא שלו תדע. כשלא מצאה אותו בחנות היא נבהלה וחיפשה אותו וכעבור זמן הזעיקה משטרה, ורק כשחזרה הביתה ראתה אותו בכניסה לבית.

הבית של סבא שלי היה בית פרטי בן קומה אחת, בן שני חדרים, מטבח, מקלחת, מרפסת וחצר. חלק מהזמן היו בבית שלוש נפשות ולפעמים חמש. המשחקים בילדותו של סבא היו ברובם עם חברים ברחוב (לא היו טלוויזיה או משחקי מחשב). משחקים כמו גוגואים (עם גרעיני משמש) חמש אבנים, קפיצה בחבל, סטנגה (כדורגל שבו השערים היו שני אבנים, לפעמים עם כדור אמיתי ולפעמים עם כדור מסמרטוטים), פינות (היו עומדים בצד אחד של המדרכה זורקים כדור לצד השני לפגוע בקצה המדרכה כדי שהכדור יחזור לזורק ) ועוד כל מיני משחקים.

אירוע נוסף בילדותו היה בסביבות גיל 9. בשבת בצהריים, הוא נפל מגובה של מטר וחצי על היד ושבר אותה. זה קרה ממש לקראת סוף שנת הלימודים ותחילת החופש הגדול, כך שכמעט כל החופש הוא היה עם יד מגובסת.

בגיל 10, סבא ומשפחתו עברו דירה לבית משותף, אך גם שם היו רק שני חדרי שינה וחדר אירוח (מה שקראו לזה בזמנו – הול). בקרבת הבית היה בית כנסת, מרפאה, מכולת ובית חרושת לקרח (אז לא היו מקררים על חשמל, קיררו ושמרו על המזון בתוך מה שכינו ארגז קרח) והיו צריכים לקנות קרח בבלוקים.

סבא למד בבית ספר עממי ממלכתי דתי והמשיך בישיבה מקצועית יומית בה הוא למד לימודי תורה ולימודי מקצוע (מכונות חשמל). בתקופת ילדותו הוא היה בתנועת נוער בני עקיבא עד לגיוסו לצבא, הוא שירת בחיל האוויר. לקראת סיום הצבא אשר כלל שירות בקבע ואחרי שירות במלחמת ששת הימים, פגש את מי שבזכותה נוצר אירוע שהיה משמעותי בחייו עד היום.

החתונה וירח הדבש 

זה היה מוצאי יום שביעי של פסח בחודש אפריל 1968. בדיוק סבא סיים חברות עם בחורה והחליט ללכת להיפגש עם חברים במועדון שבו הם היו מבלים, שומעים מוסיקה ורוקדים. סבא ראה בחורה עומדת בצד והחליט להזמינה לרקוד. תוך כדי הריקוד סבא אמר לה משפט שעד היום אנחנו הנכדים צוחקים ממנו. המשפט היה: "יש חברים שקוראים לי יוסי". והבחורה ענתה "יש חברות שקוראים לי מרים", וכך החלה חברות שנמשכה שלוש שנים שבסיומה התחתנו (סבא וסבתא עד היום ביחד). סבא היה בן 23 וסבתא בת 21 כאשר הם התחתנו, ב 26 למאי 1971 יום רביעי.

יום הנישואין

מאחר וסבא התחיל לעבוד בחברת "אל-על" עם סיום שירותו הצבאי, באותו הלילה לאחר סיום החתונה טסו לארצות הברית לירח (חודש) דבש. הם בילו וטיילו במקומות רבים בארה"ב ולאחר מכן עוד שבוע בלונדון, ומאז לא הפסיקו לבלות ולטוס לחו"ל.

לסבתא וסבא נולד בן צבי (אבא שלי), כשסבא היה בן 25, ב 1 לחודש יוני 1973 ביום שישי א' סיון תשל"ג, שבוע לפני חג השבועות, ושלושה חדשים לפני מלחמת כיפור. לאחר שלוש שנים נולדה דודה שלי חנה, ביום רביעי 4 למאי 1976, ד'  באייר תשל"ו ערב יום העצמאות. דודתי השנייה, ליאת, נולדה אחרי שאבא שלי היה כבר בן 15 וחצי, וסבא היה חודש לפני גיל 42 – ביום רביעי ה 14 לדצמבר 1988, ו' בטבת תשמ"ט 3 ימים אחרי חג החנוכה.

הזוית האישית

סבא יוסי: בתהליך המפגשים נוצר קשר עמוק יותר בן אלה לביני. אלה הייתה סקרנית לדעת עוד דברים על ילדותי וסיפורים עצובים ומשמחים שקרו לי. כמו כן ניסינו לשפר באמצעות כתיבת הסיפור את העברית של אלה שהייתה קצת חלשה בגלל היותה ארבע שנים בסינגפור.

סיפורי ילדותי, כמו ילדותם של ילדים אחרים בזמנו, הראו שאז חיו בבתים בהם לא לכל ילד היה חדר משלו וכן שיחקו עם חברים בעיקר משחקי רחוב. הדגשתי בסיפור דבר נוסף נחמד: הבן הבכור שלי (אבא של אלה ) נולד ב 1 ליוני א' סיון שבוע לפני חג השבועות, בתי השניה (לימים "הסנדביץ") נולדה 4 למאי ד' אייר, ערב יום העצמאות.

אלה: היה לי מאוד כיף להשתתף בתכנית הקשר הרב דורי, למדתי המון על סבא, למשל – מי היו האחים שלו, אירוע חשוב שנשאר בזכרונו של סבא, ועוד הרבה דברים על חייו בצעירותו. הדבר שהכי נהניתי ממנו היה לדבר ולחזק את הקשר בין סבא וכן שיפרתי תוך כדי הכתיבה את העברית שלי והבנת הדברים.