מאגר סיפורי מורשת

שמי בועז, נולדתי בשנת 2010 ולא זכיתי לראות את סבא שלי בווה כי הוא נפטר בשנת 2003, וכל מה שאני יודע עליו זה מהמילים של אימא, שאנחנו מתעדים כאן, במאגר המורשת של תכנית הקשר הרב דורי.

סבא שלי, ולדימיר (אבישלום) בובוביץ נולד בשנת 1931 בחצי האי קרים שבאוקראינה. את השם שלו הוא קיבל מאמו לזכר אביה, ולדימיר טלגרן ששירת בדרגת גנרל בצבא הרוסי בסוף המאה ה-19 – תחילת המאה ה 20, שם זכה באותות ומדליות רבות במסגרת שירותו ‏הצבאי.

בזמן מלחמת העולם השנייה סבי גר עם אמו, אביו ואחיו הקטן איליה. הם התגוררו בעיר קרים שהייתה בזמנו כבושה על ידי הנאצים. בזמנו בקרים גרו הרבה אנשים ממוצא טטארי וסבא ידע את השפה הטטארית ואף עבד ברדיו כקריין. הנאצים חשבו שהוא טטארי וזה מה שהציל אותו. בשנת 1950 סבי סיים ללמוד בטכניון תואר בבנייה אזרחית בהצטיינות. באותה שנה הוא התקבל למכון להנדסה בעיר דנפרופטרובסק באוקראינה, שם היה סטודנט מצטיין.

בשנת 1955 סבי סיים את לימודיו והיה צריך לקבל את הדיפלומה האדומה. בברית המועצות בזמנו לא אהבו יהודים, והציעו לו לנסוע לעבוד שנתיים בקזחסטן בפיתוח אדמות בתולות. רק לאחר שנתיים בפיתוח אדמות בקזחסטן חזר לדניפרופטרובסק, והשלטונות בברית המועצות נתנו לו את הדיפלומה המיוחלת (אימא עד היום שומרת את כל התעודות שלו).

לאחר חזרתו לחצי האי קרים בשנת 1957, סבי החל את מסלול העבודה שלו בתור אדריכל עד 1997. אימא מספרת שבעיירה סימפרופול שבקרים היו הרבה בניינים יפים שתוכננו על ידי סבי.

בשנת 1997 סבא עלה לארץ ‏ כפנסיונר והתגורר עם סבתי בצפת עד מותו ב 2003.

סבא בגיל 45

הזוית האישית

בועז הנכד המתעד: ‏נהניתי מאוד ללמוד על סבי במהלך עבודת התיעוד בשיחות עם אימא. לא ידעתי עליו ‏הרבה לפני כן ולמדתי דברים חדשים על חייו, זה עניין וסיקרן אותי מאוד. לא ‏ידעתי שהילדות שלו הייתה  קשה ומאתגרת. זה מאוד מרגש אותי שאני יודע עכשיו יותר על חייו כי זאת בעצם ההיסטוריה של משפחתי ושל השורשים שלי.