מאגר סיפורי מורשת

שמי שלו חורי, השתתפתי השנה במיזם דורות, קשר רב דורי, במסגרת המעורבות הקהילתי ובחרתי להביא את סיפורו של סבי, שבתאי סיבליה ולהנציח את זיכרו. סבי נפטר לפני תשע שנים ואני זוכר אותו היטב כילד קטן, היה חשוב לי לשאול ולחקור וללמוד על סבי, אישיותו והקהילה הטורקית, שורשי המשפחה שלי.

 סבא שבתאי בילדותו

ילדותו  של סבא בטורקיה

סבי, שבתאי סביליה נולד בתאריך 15.9.1955. הוא גדל באיסטנבול שבטורקיה לאבא בשם ישראל שהיה חייט וגהצן, ולאמא בקי שהייתה עקרת בית. לאחר תקופה קצרה ההורים התגרשו, ואמו בקי עלתה לארץ ולימים היא התחתנה עם יעקב.

סבא שבתאי נאלץ לגדול בבית סבתו, והייתה תוקפה שגדל בבית יתומים ופנימיות.

 סבא שבתאי מאלבום ילדותו

העלייה והתאקלמות בארץ

בגיל 16.5 סבא שבתאי עלה לארץ לבדו בעליית הנוער. הוא גדל כנער חוץ בקיבוץ נירים שבדרום. בהגיעו לגיל 18 הוא התגייס לצבא ושירת במשמר הגבול. בזמנו, רפאל (רפול) איתן היה הרמטכ"ל ושבתאי היה בין אלה שהיו "נערי רפול", הוא קיבל דירה כי הוא נחשב לחייל בודד, כיוון שהדירה הייתה מרוחקת, העדיף שבתאי להתגורר לסירוגין בבית אימו ובבית אחות סבתו.

חיי משפחה

סבא שבתאי עבד בכל מיני עבודות מזדמנות, מכיוון שלא ידע לדבר טוב עברית. לאחר תקופה מסוימת עבר לעבוד בחברת "נעלי גלי" שם הכיר את סבתא זהבה, הם התחתנו והקימו משפחה, נולדו להם במהלך השנים שלושה ילדים, והם עברו להתגורר בעיר חולון.

לסבא שבתאי היו שלושה אחים, ילדיהם של אמו בקי ובעלה יעקב מנישואיה השניים.

מקור שם המשפחה סביליה – סיפורה של קהילת יהודי טורקיה

החיים התנהלו כמו כל משפחה רגילה, וסבא נהג להזכיר לעיתים קרובות שהוא משורשי ספרד, ולכן שם משפחת סביליה כשמה של העיר סיבליה בספרד. אכן סבא צדק, סיפורה של הקהילה היהודית בטורקיה כנראה החל בימי בית המקדש השני, אולם הגידול המשמעותי של קהילה זו היה במאה ה-15, כשמגורשי ספרד היגיעו לטורקיה. מפה גם צמחה שפת הלאדינו בקרב קהילת יהודי טורקיה.

לסבא שבתאי היה חוש הומור מיוחד ובגלל העברית הלא כל כך טובה, היו ביטויים שמורים בפיו בצורה מיוחדת, הנה כמה דוגמאות: בפני שיבה תקום –  לפני שתשב תקום, או לצומת קוממיות הוא קרא – צומת קומקומית ובתום הארוחה תמיד אמר: לא ללכת בלי לאסוף מהשולחן – אל תלך ריק! אלה משפטים שאנחנו מדברים וחוזרים עליהם בכל הזדמנות כשמזכירים את סבא.

סבא שבתאי נפטר בגיל צעיר, והוא רק בן 56 בתאריך 04.06.2012. הוא נפטר מדום לב והשאיר אחריו ילדים ונכדים, בחלקם הכירו אותו ובחלקם לא.

סבתא ממשיכה ונוסעת מידי פעם לאיסטנבול, רק בכדי לחוות את החוויות שסבא חווה, לבקר במקומות שנולד וגדל בהם ולטעום את כל המאכלים שסבא אהב.

נזכור ולא נשכח את סבא שבתאי סביליה שלנו – יהי זיכרו מבורך לעד!

הזוית האישית

שלו חורי: בחרתי להשתתף בתכנית הקשר הרב דורי במסגרת פעילות המעורבות החברתית בבית הספר. זו הייתה הזדמנות עבורי, להכיר את סבי ולהנציח את זיכרו של סבי שנפטר כשהייתי קטן. במהלך העבודה שאלתי וחקרתי ולמדתי דברים חדשים שלא ידעתי על סבא שלי, ואיזה בן אדם נפלא הוא היה.

סיפור זה תועד במסגרת יוזמת המעורבות החברתית – "דורות – בקשר הרב דורי", בשיתוף מינהל חברה ונוער ותכנית הקשר הרב דורי.