מאגר סיפורי מורשת

אני דורון עמיר, סבה של נויה נעמי נכדתי האהובה. בן 67, נולדתי בתאריך 29 ספטמבר 1955 בישראל. שם משפחתי המקורי היה מילר, אולם אמי, נעמי, עברתה את השם לעמיר כשנשאה אותי ברחמה, כך נולדתי לשם משפחה עברי. כשנולדתי הייתה שמחה גדולה במשפחה, כי הייתי הראשון שנולד במשפחה אחרי השואה. משפחת אמי (על שמה נקראת המראיינת נויה נעמי) עלתה עם הוריה, ציונים נלהבים, מפולין בשנת 1935 כאשר אמי הייתה בת שנה. כל שאר בני המשפחה (שנשארו בפולין) נספו בשואה. משפחת אבי נמלטה מסלובקיה "בעור שיניה" ממש ברגע האחרון, הם עזבו את אדמת אירופה ב-1 ספטמבר 1939 (יום פרוץ מלחמת העולם השנייה) בספינת מעפילים. עלייתם תועדה בסרט שצילם קפטן האונייה (סרט ששמור ב"יד ושם").

נולדתי בחולון, העתקנו מגורינו למושב גני-עם (ליד הוד השרון), שם עברה עליי ילדותי. המשחקים היו שונים מאד מהמקובל היום. היה לי "בית" על צמרת אחד העצים בפרדס שם החבאתי את "אוצרותי" – חץ וקשת שהכנתי לבד. אוסף של כלים מצור (של האדם הקדמון), עטיפות מסטיקים עליהן מודפסות תמונות אנשים מפורסמים, אוסף מחזיקי מפתחות ומאפרות וכמובן גולות וגוגואים (גלעיני משמש). שיחקנו בעיקר מחבואים, דג מלוח, דודס (משחק דומה לבייסבול) ומשחק עם אולר ("כיבוש" שטח במעגל המסומן על האדמה).

עם סיום בית ספר תיכון מקצועי, אחרי מלחמת יום הכיפורים, התגייסתי לצה"ל לחיל החימוש. כחייל ואחר כך כקצין, עסקתי בחינוך חיילים ממשפחות קשות (פרוייקט נערי רפול). בהמשך עברתי כקצין בצבא קבע ליחידה 504 בחיל מודיעין (יחידת עילית המפעילה מרגלים), שם שרתי כ-30 שנה, סיימתי את שירותי כמפקד היחידה. במשך השירות, שימשתי גם כמפקד התיאום הבטחוני עם הרשות הפלסטינית, נפגשתי פעמים רבות עם יאסר ערפאת (מנהיג הפלסטינים), והייתי איש הקשר מטעם צהל לכוחות הביטחון הפלסטינים. כל שירותי בצה"ל היה קרבי ובסיכון גבוה, מספר פעמים נקלעתי לסכנת חיים ובמזל לא נפגעתי, בתקופה מסוימת אף היה איום על בני משפחתי. בהמשך עבדתי כ-20 שנים כמנכ"ל בחברות בשוק ההון בתחום ניהול גמל ופנסיה.

הכרתי את סבתא לאה כשהייתי חייל צעיר, היא הגיעה מבית חרדי ואני מבית חילוני. הקשר היה מורכב אבל האהבה ניצחה, החלטנו לנהוג כרצוננו, התחתנו והקמנו משפחה. בשל השירות הצבאי התגוררנו בתחילה בצפת, שם נולדו ילדינו ובהמשך "נדדנו" בהתאם למקום השירות. לצערי נעדרתי רבות מהבית, את החוסר הזה אני מממלא היום דרך מעורבות וקשר עם הנכדים. מסייע להם בלימודים, חולק איתם תחביבים, מארח אותם ופשוט משתדל ליטול חלק פעיל בחייהם.

כדי להיות עם הנכדים וגם כדי להתפנות לתחביבי הרבים החלטתי להפסיק לעבוד בגיל 65, אני אספן קקטוסים וסקולנטים (צמחי מדבר), באוסף מאות סוגי צמחים. אני משתתף פעיל בטיולי שטח, בימים אלה צועד לאורך שביל ישראל. מגדל כלבה אנרגטית, מתאמן שלוש פעמים בשבוע במכון כושר והכי חשוב מתאמן בקרב מגע באותה קבוצה עם…. נויה נכדתי (שכמובן משיגה אותי: לי חגורה כתומה והיא כבר בחגורה חומה-כחולה), כמו כן אני מתנדב ומרצה בפורומים שונים, מלמד ערבית, חבר הנהלת אתר ההנצחה של קהילת המודיעין ומשרת במילואים.

הזוית האישית

סבא: זו הייתה חוויה מדהימה לשבת עם נויה ולספר על חיי. אני סבור שהיא למדה לא רק אודותיי אלא גם על אורחות החיים שהיו אז, המשחקים וההווי שכה שונים מהמציאות היום.

נויה: נהנתי מאד לראיין את סבא שלי וללמוד עליו ועל התקופה והאירועים שעבר בחייו. סבא מהווה חלק פעיל בחיי, אני מתאמנת אתו והוא מסייע לי בלימודים, והקשר בינינו הדוק מאד. אני נמצאת הרבה בקרבת הסבים שלי ומתקשרת אליהם כל בוקר וערב בשביל לבדוק לשלומם.