מאגר סיפורי מורשת

לסבי קוראים יעקב וילגרמן. הוא נולד ב-18/4/1953, בישוב בירופילד, באזור בירוביג'אן. שמות הורי סבי הם: בוריס ופולינה. הם נולדו באוקראינה. בשנת 1934 עברו לבירופילד. בוריס עבד כנהג משאית ופולינה עבדה כמורה בבית הספר.

בילדות סבי שיחק עם חברים אחרי שסיים את שיעורי הבית, בחוץ ,עם חברים בכדורגל, בייסבול וכדורסל. בשבת סבי הלך עם חברים לנהר לדוג דגים ולשחות בנהר.

סבי בכיתה א' למד לכתוב ולקרוא ברוסית, לספור ולכתוב מספרים, באותם שנים לא היו עטים אלא נוצות ודיו. בשיעורי ספורט סבי למד איך לקפוץ נכון, לעשות מתח, לקפוץ על טרמפולינות ולעשות גלגולים. בשיעורי עבודה סבי למד לבנות קורקינטים, טילים מעץ וכל העבודות לבניית דברים. סבי הלך לטיולים בהם הלך ליערות, שם הכינו אוכל על מדורות, ישנו באוהלים, אספו פייטריות ופירות יער ולמדו איך לשרוד ביערות שונים.

אחרי בית הספר סבי הלך למכללה טכנולוגית ללמוד איך בונים טרקטורים, מכוניות ומכונות חקלאיות. סבי למד גם איך לנהוג ברכב וקיבל רישיון נהיגה, והתחיל לתקן מכוניות.

סבי שרת בצבא בשנים 1972-1974, בצפון רוסיה בברינגובסקי. אחרי הצבא, סבי הלך לאוניברסיטת תכנון תעשייתי והוא עשה שם תואר ראשון בכלכלה. הוא למד צרפתית, וגם מתמטיקה ופיזיקה ברמה גבוהה.

אחרי אוניברסיטה סבי עבד חצי שנה במחלקת הכלכלה והוא הרגיש שזה לא מתאים לו ועבר לעבוד במחלקה שבה עבדו על מכונות בקרת תוכניות. במחלקה זו סבי הגיע לרמה גבוהה מאוד. אחרי שסיים לעבוד במחלקה סבי עבר לעיר אחרת שנקראת ארסנייב ונכנס לעבוד במפעל מסוקים של הצבא. שם המשיך לעבוד על מכונות בקרת תוכניות והכין חלקים מדויקים מאוד של מסוקים.

בשנת 1999 סבי עלה למדינת ישראל ואחרי שבוע בארץ התחיל לעבוד במפעל ההשקיה "נטפים." מפעל "נטפים" הוא מפעל שמייצר צינורות השקיה מכל מיני סוגים. כיום יש 32 מפעלי "נטפים" בכל העולם. מפעל "נטפים" נוסד בשנת 1947 על ידי 3 קיבוצניקים מקבוץ חצרים. אחרי כמה זמן אנשים התחילו לפתח אותו. כל ההרכבות של צינורי השקיה היו ידניים ולא על ידי מכונות. אחרי שסבי ניכנס למפעל הוא ושני חבריו תכננו והתקינו מכונות אוטומטיות. בשנת 2002 סבי וחבריו החליטו לעשות פרויקט של מכונות הזנה של טפטפות השקיה, כדי לייעל את מהירות המכונות, שייצרו פי 4.5 יותר מהר ממה שיכלו לייצר קודם. לדוגמה: אם לפני הפרויקט של סבי המכונות יצרו 100 מטר צינור לדקה, אחרי הפרויקט המכונות המחודשות יצרו 450 מטר צינור בדקה. בזכות הפרויקט המפעל מקבל מיליוני דולרים בשנה.

הזוית האישית

דני: אני למדתי הרבה על חייו של סבא. היו דברים מעניינים שלמדתי על סבי. לשנינו היה כיף מאוד בעבודה.