מאגר סיפורי מורשת

ילדות ומשפחה

סבא ויאצסלאב נולד ב- 16 לספטמבר בשנת 1946בעיר בשם ז׳יטומיר שבאוקראינה, הנמצאת בצפון מערב של המדינה.

סבי נולד למשפחה יהודייה, יש לו אחות גדולה ששמה אסיה, והורים ששמם לודמילה ובוריס.

בבית הספר של סבי, היה נהוג ללבוש תלבושת אחידה, בנות היו לובשות שמלה חומה ומעל סינר שחור, צווארון לבן, שרוולים לבנים, וסרטים לבנים בשיער. בחגים הבנות היו לובשות את אותו הדבר רק סינר לבן. הבנים היו לובשים מכנסיים אפורים וז'קט אפור שמעליו צריך ללבוש חגורה, ומעל כובע אפור.

כשסבי היה קטן הוא מאוד אהב לשחק בשעות הפנאי, במשחק שנקרא משחק הקפות, זהו משחק שמתנהל כולו במתכונת משחק הכדורגל רק תוך שימוש באברי הגוף השונים חוץ מהידיים. הוא עשוי לשמש כמשחק נופש או לשם תרגול מיומנויות משחק הכדורגל.

סבי אהב לנגן בילדותו על אקורדיון, לצלם תמונות, ולאסוף בולים.

במשפחה של סבי היה חשוב מאוד לקרוא ספרים, לעזור במטלות הבית, לצפות ביום חופשי בסרט משפחתי, ולנסוע לנופשים עם כל המשפחה.

בחגים נהגה המשפחה של סבי, להתכנס בבית של סבא וסבתא שלו, ובימי שישי בערב סבתא רבתא של סבי, הייתה עושה קידוש עם המשפחה, בימי שבת היו לימודים ובימי ראשון היה חופש.

החג האהוב על סבי היה חג המולד שנקרא ברוסית "נובי גוד". הוא אהב את החג כי הוא קיבל המון מתנות, והיה חופש של עשרה ימים מבית הספר. בחופש חג המולד הוא אהב להחליק על מחלקיים ולקשט את עץ ה"נובי גוד".

בילדותו אהב סבי לשמוע שירים. אחד מהשירים האהובים עליו הוא ברוסית ונקרא "אלוהים שמור על אמא".

בנערותו הוא השתתף בתנועת נוער שנקראה "נחשון", ובה היו עושים מעשים טובים, דברים לטובת הזולת. הם היו אוספים גרוטאות מתכת, ועוזרים למבוגרים. סבי למד אחת עשרה שנות לימוד בבית ספר יסודי חטיבה ותיכון. אחרי שהוא סיים ללמוד הוא התגייס לצבא, סבי שירת בחיל האוויר והוא היה מפעיל מכ״ם.

אהבה

אחרי שסיים את השירות בצבא סבי הלך לעבוד בבית חרושת מוזיקלי, ושם עבדה גם סבתא שלי קלאודיה. הם עבדו באותה מחלקה ושם הם הכירו, הם התחילו לדבר ולשתף אחד את השניה, ואז התחילו לצאת. הם יצאו כשנתיים וחצי, והתחתנו בז׳יטומיר, בשנת 1970 באולם גדול. הם הזמינו את החברים שלהם, וכמובן את המשפחה. סבתי לבשה שמלה מפוארת בצבע לבן, נעלה נעלי עקב לבנים, והחזיקה פרחים. סבי לבש חליפה שחורה, מתחת חולצה מכופתרת לבנה, עניבה שחורה, ונעליים אלגנטיות שחורות.

אחרי שנה נולדה להם בת אנג׳ליקה שזו אימי, ובשנת 1981 נולדה הדודה שלי אלונה. בשנת 1991 הם עלו למדינת ישראל ודודתי למדה כאן בבית ספר יסודי, חטיבה ותיכון. אימי החלה ללמוד ראיית חשבון, אך עקב קשיי השפה לא סיימה.

כיום:

סבי וסבתי פנסיונרים, הם מטיילים ברחבי הארץ, ומבקרים את בני הדודים שלי שגרים בנתניה, רואים סרטים ביחד, וחוגגים איתנו את החגים.

הזווית האישית

עמנואל: גיליתי המון דברים חדשים ומעניינים, על החיים של סבתא וסבא שלי, שלא ידעתי לפני כן. נהנתי לשמוע את סבי מספר על חייו ולתעד את כל זה.

סבא ויאצ׳סלב: היה לי מאוד כיף לשתף את נכדתי בהמון סיפורים וחוויות מהחיים שלי, ובמיוחד להזכר בכל זה, זה העלה לי חיוך ענק על הפנים.