מאגר סיפורי מורשת

אני ריטה פרנקל נולדתי בשנת 1948 בעיר מוסקבה שבברית המועצות לשעבר, לאימא שלי קראו סופיה ואבא בשם יעקוב. ברוסיה אהבנו מאוד את ישראל, כאשר הכריזו על המדינה  הקשבנו לרדיו ושמענו את ההכרזה ומאוד שמחנו. שלושת האחים של בעלי היו במלחמת העולם השניה ושניים חזרו, אבל מיכאל מת במלחמה. בשנת 1994 כאשר הייתי בת 46 עליתי לארץ עם אמא שלי, בעלי ושני ילדיי – רימה  ולדיסלב,  הילדים לא אהבו את את הרעיון לחיות כאן בישראל ורצו להישאר לחיות ברוסיה.

שם המשפחה שלי לפני שהתחתנתי היה אוזדנסקיה לבעלי קוראים מיכאל פרנקל.

כאשר הגעתי לארץ הכל היה קשה המדינה החדשה, השפה והחברים. לא היו לי הרבה חברים כאשר הגעתי לאשדוד, נותרתי באשדוד לבנות את ביתי ומשפחתי במהלך כל השנים האלו. הסיבה שאני הגעתי לאשדוד הייתה כיוון שאחות של בעלי הייתה באשדוד. כאשר אני הגעתי לעיר אשדוד לא היה כמעט בתים למעט כמה שכונות, באותה תקופה אשדוד לא הייתה עיר מתקדמת ורוב העיר הייתה חולות ולמעשה לא היו הרבה אנשים והעיר הייתה קטנה. לא היו שום בתים ופארקים רק חול ודיונות אפילו לא היו הרבה חנויות לקנות אוכל ובגדים אבל למרות הכל אני ומשפחתי נשארנו בארץ, אני הלכתי לאולפן, מיד כשהגעתי, לא היה לי חברים אבל באולפן הכרתי המון חברים.

תחילה גרנו בבית באשדוד ברובע י'ג חיינו שם כחצי שנה ואחר כך קנינו בית ברובע י', אני עבדתי כמטפלת 18 שנה אני אהבתי את עבודתי כי עזרתי לאנשים זקנים שלא יכולים לטפל בנכדים שלהם וצריכים עזרה.

יצאתי לפנסיה בגיל 62 אבל סיימתי לעבוד בגיל 69 בשנת  2015

הבת שלי רימה הגיעה לכאן והתחילה את לימודיה באולפן ואחר כך למדה באוניברסיטת בר אילן ושמה היא למדה מתמטיקה ותכנות הבן שלי  ולדיסלב למד באשדוד במקיף ה' ולאחר מכן החל ללמוד באוניברסיטת בר אילן ולמד גם מתמטיקה ותכנות.

כיום אני מבלה בחיק משפחתי באושר עם בעלי היקר מיכאל, 2 ילדי ולדיסלב ורימה ו-4 נכדי יניב רון עדן ודני.

סיפור הצלחת

הצלחת שלי עברה אליי בירושה מסבתא שלי אני משתמשת עכשיו בצלחת אחרי שהיתה בשימוש של סבתי ריטה רבקה ואחר כך אצל אמא שלי סופיה, ועכשיו היא אצלי.

סבתא שלי קנתה המון צלחות כשהיא היתה ברוסיה והעבירה אותם לאימא שלי וכאשר אני עליתי לארץ רציתי להביא צלחת אחת כזאת למזכרת וכך עשיתי .

הצלחת מאוד מזכירה לי את סבתא שלי שהיא החזיקה בה ואת אמא שלי שגם החזיקה בה ואני מאוד מתגעגעת אליהם אבל זה הדבר הכי קרוב שלי אליהם.

הזוית האישית

סבתא ריטה אהבה מאוד לחשוב על מה שהיה בעבר אחרי הרבה זמו שלא שאלו אותה זאת אני למדתי עוד למשפחתי ועל המולדת שלי ועל כל הסיפורים שלה.