מאגר סיפורי מורשת

שלום, אני רחל, נולדתי באזרבייג'ן בתאריך 09.02.1956 בעיירה יהודית "קראסנאיה סלובודה" (פירוש השם -עיירה אדומה) שנמצא ליד העיר קובה.

"קובה (באזרית: Quba) היא עיר בצפון אזרבייג'ן, בחלקה האירופי של המדינה, שמשמשת מזה זמן רב כמקום מושבה של קהילת יהודי ההרים הגדולה ביותר באזור. אוכלוסיית העיר היא כ-38,100 תושבים (נכון לשנת 2010). כלכלת העיר מבוססת על ייצוא תפוחים לחו"ל וכן על ייצור שטיחים, שגם הם מיועדים בחלקם ליצוא." (ויקיפדיה)

אמי ואבי גם כן נולדו בקובה אזרבייג'ן. הוריי הכירו דרך שידוך (כך המון אנשים הכירו בתקופה ההיא). כשהייתי בת 6 אני והמשפחה שלי עברנו לבאקו (עיר הבירה של אזרבייג'ן) בגלל שבקובה אבי לא מצא עבודה הראויה לו. שם ביליתי את כל חיי עד שעברנו לארץ ישראל.

את רוב חיי ילדותי העברתי בעיר באקו. בתור ילדים אני וחבריי שיחקנו במשחקים קלאסיים כמו שבויים, מחבואים, תופסת ועוד. היה לי חברים טובים מאוד בשם סבטלנה וניגאר ועד עכשיו אני איתן בקשר אפילו שהם לא גרות בארץ.

אני ובן זוגי היינו חברים טובים בילדות. בגיל 24 התחתנו בגיל 25 הולדתי את סמי (אבא של המספר) ולאחר מכן בגיל 36 הולדתי את אסתר שנפטרה בגיל שנתיים בגלל מחלה. ולאחר מכן סמי הכיר את סיון וכך הם הולידו את נועה ויהונתן שהם שני נכדיי כיום.

כיום אני מאוד אוהבת לפתור סודוקו ותשבץ יפני בנוסף לכך יש לי אוסף פעמונים מפואר שאני אוספת כבר במשך 15 שנה. חוץ מזה אני מאוד אוהבת לבשל ויש לי הרבה ניסיון בבישול וכמובן שאני מכינה דברים מאוד טעימים.

לפני עלייה לארץ עבדתי בכמה מקומות מעניינים מאוד, כגון דוגמת של מכלי נפט בחברה ממשלתית של הרכבות. במשך המון שנים וקצת לפני עלייתנו עבדתי כקלדנית במכון מחקר מדעי. לפני הפנסיה עבדתי בטיפול בזקנים בדיור מוגן לב גנים בקריית נורדאו. ואחרי הפנסיה אני עדיין עובדת בטיפול בזקנים רק פעמיים בשבוע, אבל בתקופה האחרונה אני לא עובדת בגלל סיבות אישיות.

הזוית האישית

יהונתן: היה לי מאוד מעניין לעשות את העבודה הזאת עם סבתא שלי ושמחתי ללמוד על משפחתי לעומק.

סבתא רחל: שמחתי מאוד להשתתף בתכנית והיה לי נעים שנכדי רצה לדעת את שורשי המשפחה.