מאגר סיפורי מורשת

שמי ציונה דהן, אני בת 68 הגעתי לארץ בגיל שבועיים בשנת 1954 מצרפת. גדלתי באור יהודה, באזור המרכז, הייתה לי ילדות כיפית, שיחקנו אני וחברות שלי חבל, תופסת ומחניים. הלכתי עם חברות לסרט. זו היתה ילדות נהדרת, מלאה בחוויות.

למדתי עד כיתה י' ואז עבדתי במתפרה לבגדי תינוקות. בחופש הגדול נסעתי לאחותי הגדולה בבאר שבע ואז הכרתי את בעלי ובגיל 21 התחתנו ועברתי לבאר שבע.

בגיל 55 עבדתי עם קשישים 10 שנים בבאר שבע. היום אני בבית פנסיונרית. בגיל 67 עברתי אירוע מוחי קל. האירוע עבר ואני כרגע בסדר.

אני מגדלת שני נכדים מתבגרים. את הנכדים לקחתי, אחד בגיל 9 והשני בגיל 10 והיום הם בני 15 ו-16.

בגיל 35 היה לי חלום ללמוד נהיגה. למדתי ונכשלתי בתאוריה הראשונה והפסקתי ללמוד, כי הילדים היו קטנים ולא יכולתי להמשיך.

יש לי 4 ילדים, 15 נכדים, ושני נינים ואני מאוד אוהבת אותם. לפני  מספר שנים בעלי חלה בדנמציה וכעת נמצא בבית אבות כבר 6 שנים. פעם בשבוע אני הולכת לבקר אותו.

אני אוהבת לבלות זמן איכות עם המשפחה והנכדים. בגיל  64 טסתי עם הנכדים והבת שלי והנינה שלי ללונדון לשבוע היה מאוד כיף.

הזוית האישית

סבתא ציונה: נהנתי מהמפגשים עם הנכדה שלי. היא עזרה לי המון במחשב ובזכותה אני יודעת להשתמש במחשב. נהנתי להגיע לבית הספר ולשבת עם שני ולספר לה על העבר שלי. שני: נהנתי מאוד מהמפגש עם סבתא. הכרתי סיפורים חדשים שלא ידעתי וזה היה מאוד מעניין. אני שמחה מאד שהייתי בתכנית הקשר הרב דורי