מאגר סיפורי מורשת

שמי עדה מאיר. נולדתי בתאריך 7.12.1948. נולדתי בעיר ששמה Ploiesti ברומניה, גרתי במרכז העיר ברחוב ולאד צאפאש. היום אני גרה בקריית השרון בנתניה. עליתי לארץ בתאריך 9.2.1965. אבא שלי נולד בתאריך 4.3.1916. ברומניה אבי למד כלכלה ועבד שם עד העלייה לישראל. הוא היה איש ישר וטוב לב. השם שלו היה פיליפ אבל כולם קראו לו טאיה. אימא שלי עבדה כרופאת שיניים גם בישראל. אהבה לטייל, לבשל.. השם שלה היה שולמית אבל כולם קראו לה מאיה. היא נולדה בתאריך 5.4.1917.

הילדים שלי הם אלונה הגדולה ורונן הקטן. שובבים גדולים אבל מוצלחים. אופי שונה, תלמידים טובים, צעירים, שמחים, אוהבים את החיים ונהנים מהם. עבדתי ככימאית בתעשייה. היום אני פנסיונרית.

ילדות

גדלתי עד גיל 16 ברומניה ואחרי זה בארץ. קודם בקיבוץ אשדות יעקוב במשך שנה, אחרי זה עד שנת 1978 באור עקיבא ומאז בנתניה. למדתי בחדרה ואחרי זה בתל אביב לימודי הנדסיים. אהבתי במיוחד את המקצועות כימיה, גיאוגרפיה, מתמטיקה, ביולוגיה וספורט.

בתור ילדה אהבתי לטפס על עצים. הייתי שובבה מאוד. אהבתי לשחק כדורגל עם הבנים ברחוב בו גרנו. התחביבים שלי היו ציור, ספורט, מוזיקה, ריקודים, טיולים… חוויה קטנה מהילדות שלי: פעם ראשונה שביקרתי באגם עם מים מלוחים, זה היה בגיל 3. לא הייתה לי בת מצווה. ברומניה דת זה היה דבר אסור, זו הייתה מדינה קומוניסטית.

משהו מצחיק שקרה בילדות: היו לי הרבה צעצועים, אז לא נתתי לאף אחד לגעת בהם. פעם חיפשתי בכיסים של בן דוד שלי שביקר אצלנו. בסוף קיבלתי בטוסיק מאבא. אבל זה היה מצחיק.

גיל נערות, צבא ונישואין

למדתי בתיכון ספורטיבי מספר 5 בפלויסטי בכיתה של ספורט ומקצועות ריאלים. חוויה מגיל ההתבגרות: אני זוכרת את הנסיעה הראשונה מנמל חיפה לתל אביב. קיבלתי רישיון לרכב אחרי מלחמת יום כיפור.

אני וסבא שלך הכרנו בדרך לארץ. מרומניה עברנו לנאפולי באיטליה. היינו שם בערך חודש בהמתנה לאוניות. כך הכרנו. החתונה היתה בתאריך 25.10.1970. בחתונה היו הרבה אנשים ופחדתי שלא יהיה מספיק כסף לשלם…

חפצים מיוחדים לסבתא אותם היא שומרת עד היום

הזוית האישית

תמר: היה לי כיף ולמדתי דברים שלא ידעתי על סבתא.

עדה: היה כיף גדול להשתתף בתכנית. נהניתי מזמן האיכות עם תמר, נהניתי מהעניין שגילתה בחיי.