חייה של סבתא לינה קוזילביץ
שמי לינה, נולדתי בליטא. לאימא שלי קראו אנה ולאבא שלי קראו אברהם לזר. יש לי רק אחות אחת ושמה גלינה.
אבא היה מנהל בחנות בשר, אימא לא עבדה. לבשנו ביום יום חצאיות וחולצה או שמלה, היינו משפחת מאוד שקטה. נולדתי בבית של חדר וחצי, הייתה לנו אמבטיה גדולה שהיו צריכים לחמם עם קרשי עץ כדי שיהיו מים חמים. אימא כל יום הייתה מכינה ארוחת צהריים: מרק, בשר, ירקות ועוד.. לא גרנו בשכונה יהודית, היה שוק וחנויות כדי לקנות מצרכים. קנו הרבה מוצרי חלב, ירקות, פירות. היינו משחקים קלאס, אבנים, ועוד. כילדים היינו יורדים למטה או ליער לאסוף פטריות בשעת הפנאי.
בבית הספר היחסים היו טובים מאוד עם המורים. בית הספר היה קשה מבחינת משמעת, היו עונשים, תלמיד היה חייב לבוא לבית הספר בזמן ולעשות שיעורי בית. התלבושת האחידה הייתה שמלה חומה ומעל סוג של סינר לבן. הינו נוסעים ליער או לים מתרחצים ושמה דגים דגים (אלו היו טיולים מטעם בית הספר). המורה האהובה עלי הייתה המורה לספורט. היה חדר אוכל. מאכלים אהובים עלי בילדות היו מרק, תפוח אדמה ובשר, לא היו דברים מתוקים. בבית היה יחס מאוד רגיש והרבה כבוד להורים.
את בעלי הכרתי כי גרנו באותו בניין, הפכנו לחברים והתחתנו. יש לי שני ילדים: לובה ואילונה, שישה נכדים, שלושה גרים בחו"ל (גרמניה) ושלושה בישראל. בשנת 1991 עליתי לישראל, הייתה עלייה גדולה לישראל ורצינו לעלות לאיפה שכל היהודים עולים. עלינו במטוס ישר לנתניה, למדנו את השפה גם בליטא וגם בישראל. היה מאוד קשה להסתגל לאנשים חדשים, מנטליות אחרת. הכרתי אנשים חדשים, הלכתי לעבודה חדשה בבית האריזה (זאת הייתה העבודה הראשונה שלי בישראל) והכרתי אנשים. אחרי שנה עברתי לעבודה חדשה בחנות תכשיטים.
הזוית האישית
אנאל: היה מאוד כיף להיחשף לכל מהלך חייה של סבתי.
מילון
ליטארפובליקת ליטא היא רפובליקה הנמצאת באזור הבלטי בצפון-מזרח אירופה. ליטא גובלת בלטביה בצפון, בבלארוס במזרח, בפולין בדרום, במובלעת רוסית (קלינינגרד) ובים הבלטי במערב. ליטא היא אחת משלוש המדינות הבלטיות, יחד עם לטביה ואסטוניה. בשנת 2004 הצטרפה ליטא לברית נאט"ו ולאיחוד האירופי. ליטא היא המדינה הבלטית הראשונה מבין מדינות ברית המועצות לשעבר, שהפכה למדינה עצמאית ב-11 במרץ 1990, שנה לפני התפרקות ברית המועצות (ויקיפדיה)
ציטוטים
”בעלייה לישראל היה מאוד קשה להסתגל לאנשים חדשים, מנטליות אחרת“