מאגר סיפורי מורשת

שמי לודמילה קורבנוב. נולדתי  ב 25 באוקטובר בשנת 1953, בברית המועצות.

שמי ניתן לי על שם סבתא רבתא שלי, לודמילה.

אבי, אלכסיי רחמילוב עבד כסוחר, הוא היה קונה פרוות, ומוכר אותן למפעלים שמייצרים מהן  כובעים, מעילים ונעליים.  ובנוסף הוא נלחם במלחמת העולם השנייה בחיל רגלים, עוד בהיותי תינוקת. אימי דבורה רחמילוב הייתה עקרת בית.

גרתי בכפר עם הוריי אחי וסבתי, את הבית שלי, אמא ואבא בנו במו ידיהם, ובתקופה הזו גרנו אצל סבתי. ביתי היה גדול, היו בו המון חיות, היו לי שלושים ושש חיות אותן אהבתי מאוד, עשרים וחמש  כבשים, תרנגולות, ארנבים, ושבע פרות., הן שימשו לבשר, לחלב, וחלקם גם לחיות מחמד.

הייתי הבת הצעירה בבית, אחי ויקטור גדול ממני בחמש שנים. היו לי המון תחביבים, אחד מהם היה לרכב על סוסים.  היינו  עושים תחרות בין חברים משפחה ושכנים.

בילדותי לא הלכתי לגן ,הלכתי הישר  לבית הספר כשמלאו לי שש שנים, והיה לי המון זמן בילדותי, להשקיע בחוגים ולהצטיין בהם.

ב 1969 לאחר שסיימתי עשר שנות לימוד, למדתי בטכניון בעיר מחצ'קלה בדגאסטן  שלוש שנים. לאחר מכן חזרתי לכפר  בו עבדתי עם אבי כווטרינרית, כי מאוד אהבתי חיות.

את סבא שלך ניקולאי הכרתי בעבודה כווטרינרית, גם הוא היה וטרינר. בהגיעי לגיל עשרים ושתיים, נישאתי לו בגינתנו הגדולה, בכפר בברית המועצות. כעבור שנה מיום נישואינו נולדה ביתנו,  שנפטרה בגיל שמונה ימים. היינו  עצובים מאוד  אך לא איבדנו תקווה וב -7.9.1997 נולד בני הבכור, פליקס שהוא דודך, ב10.07.1999 נולד בני השני, אילן אבא שלך, ב 23.11.1983 ילדתי את דודתך אלה, ולאחר שש שנים ילדתי את דודתך סשה.

בשנת 1993 בהיותי בת ארבעים, עליתי לישראל, עם כל ילדי ומשפחתי. בהתחלה גרנו בחדרה. הבית שקנינו לא היה  גדול, הוא היה קטן וצפוף. זה אחד הדברים שהיו לנו מאוד קשים בעלייה ארצה. כעבור שנה קנינו בית בנצרת עילית, (נוף הגליל) בה אנו  גרים משנת 1994.

הבית בנצרת עלית גדול יותר, מביתנו בחדרה וזה הקל עלינו.  אך עדיין היו לנו המון קשיים בעלייה.

כמו בכל עלייה, היו הרבה קשיים בגלל השפה. לקח לנו המון זמן להבין ולהיקלט , לא ידענו איך מתנהגים פה ומה עושים, אך עם הזמן התרגלנו.  לבנותיי שעברו לפה כשהיו עוד צעירות, היה קל יותר ללמוד את השפה, והן לימדו גם אותי,  ועזרו לי בקליטה. הבן הגדול שלי פליקס, הלך לעבוד בחנות רהיטים, ואבא שלך למד בבית ספר "שרת" באולפן. בית ספר בו אתה לומד עכשיו.  דודתך אלה למדה בבית הספר היסודי "מנחם בגין " שבזמנו  נקרא בית ספר "גלבוע"  והבת הכי קטנה שלי הייתה בגן.

סבא שלך ניקולאי עבד בבניין בתור רצף וטייח, ואני עבדתי כתופרת. בשנת 1996 הבן הגדול פליקס, דודך התגייס לצבא, בתור לוחם בגולני גדוד 51, וב 1998 התגייס הבן השני שלי, אביך אילן. אביך התגייס לצבא בתור נהג בגולני בגדוד 51. הבן הגדול והבן הקטן שלי שירתו ביחד באותו הגדוד, במשך שנה ועשרה חודשים. לאחר מכן בשנת 2003 הבת הגדולה אלה התגייסה לצה"ל והיא שירתה במודיעין, בבסיס על גבול לבנון (בבירנית). בשנת 2009 התגייסה הבת הצעירה לצה"ל ושירתה בתור טכנאית קשר, בבסיס שמשון שליד צומת גולני.

בשנת 2004  דודך פליקס נישא לריאנה דודתך, אני זוכרת את התרגשותי הרבה, בגלל שזו היתה החתונה הראשונה של ילדיי, ובאותה שנה ב14 לדצמבר התחתן גם אביך עם רגינה אמך. זו היתה שנה מופלאה עם הרבה שמחות.

הזווית האישית

ניקיטה – נהנתי ללמוד דברים על משפחתי, העבודה חידשה לי הרבה דברים שלא ידעתי על סבתי.