מאגר סיפורי מורשת

שמי יהודית נווה, נולדתי ברחובות בשנת 1952 בשם יהודית ליבר.

לאמי קוראים רחל ולאבי שלומה, יש לי שני אחים. לאחותי הגדולה קוראים מרים ולאחי הקטן קוראים אבי.

ילדות

כילדה שיחקתי המון בחוץ עם הילדים בשכונה, שיחקנו כול יום משעות אחה"צ עד הערב (לא היו משחקים בבית).

אני תמיד רציתי לגור באזור כפרי עם המון טבע, אבל להוריי היו תוכניות אחרות. החלום שלי היה לרקוד בלט אבל זה לא קרה. אחותי מרים הייתה נוהגת לקרוא לי עד גיל עשר "מותק" ולפעמים זה היה מביך אותי.

היה לנו יום אחד בבית שאוכלים אוכל חלבי, ואני הכי אהבתי את הבלינצ'ס. כמו המון משפחות היינו שומעים אריק איינשטיין (הוא הזמר האוהב עלי).

התחתנתי בגיל עשרים וארבע, וכעבור שנה נולד לי ילד ראשון בשם ערן, אני כבר ידעתי שאני רוצה לקרוא לו ערן ולא בשום שם אחר. אחרי כמה שנים נולדה לי ילדה בשם טלי, ואחרי עוד כמה ניר החליט שהוא רוצה להצטרף למשפחה. אני רציתי עוד בת, ואם הייתה לי הייתי קוראת לה אור, אבל זה לא קרה.

המשפחה מתרחבת

בגיל חמישים וחמש קיבלתי נכד ראשון מכלתי (אשתו של ערן לילך) קראו לו עומר. אחרי שלוש שנים וחצי, נולד עוד נכד מלילך בשם גיא, אחרי שנתיים וחצי שלוש נולדה לטלי ילדה בשם עלמה ,וכבר היו לי שלושה נכדים, אחרי שנה לילך ילדה את עדי, ואחרי שנתיים נולד לטלי ילד בשם אסף, אחרי עוד שנתיים נולדה ללילך ילדה בשם נועם, ואחרי שנתיים לטלי נולד ילד ושמו רותם, אחרי עוד שנתיים שלוש נולד לטלי  יותם, ובינתיים זהו, עד שניר בני הקטן יתחתן.

היום כבר כולם גדולים, עומר בן שש עשרה, גיא בן שלוש עשרה וחצי, עלמה עוד מעט בת שתיים עשרה, עדי חגגה לא ממזמן אחת עשרה שנים, אסף עוד מעט בן תשע, ונועם עוד מעט בן שמונה רותם עוד מעט בן חמש, ויותם בן שנתיים וחצי.

הייתי ילדה ואז נערה ואז אישה בהמשך הפכתי לאמא ואז סבתא מאושרת ומקווה שכך זה ימשיך.

הזווית האישית

סבתא יהודית: לי היה מאוד כיף למדתי על עדי יותר משידעתי וגם לימדתי אותה הרבה דברים.

עדי :  היה משמח וכיף גם עם סבתא וגם ללמוד על סבתא.