מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

חייה של סבתא זיוה (זלדה)

סבתא זיוה והנכד עידו
סבתא זיוה בלימודיה בטכניון
סבתא מספרת

שמי עידו עמרני, אני משתתף השנה בתכנית הקשר הרב דורי בבית ספרי, במסגרת המעורבות החברתית. בחרתי לתעד את סיפורה של סבתי זיוה בן אהרון.

סבתא זיוה מספרת:

בית ההורים וזיכרונות מתקופת הילדות והנוער

שמי זיוה בן אהרון, נולדתי בתל אביב בשנת 1941 ליעקב ולבתיה. הבית בו גדלתי היה בקומה השנייה, היו בו שני חדרים. בחדר אחד אמי עבדה כתופרת והחדר השני היווה אזור מגורים. המטבח היה בחדר המדרגות שלנו. שפת הדיבור הייתה יידיש ומעט עברית. אמי העסיקה רוקמת שלא ידעה יידיש ולכן נאלצה לדבר עברית. לכן אני בקיאה גם בשפה היידיש בנוסף לעברית.

הוריי עלו לארץ כחלוצים טרם מלחמת העולם השנייה, בתקופת המנדט הבריטי. בשנות ילדותי זכורני כי מקום המדינה הגיעו להתארח אצל אמי מספר מועט של ניצולי שואה. מצד אמי בתיה הגיע אחיה סאנה ובנו פנחס. סאנה לאחר שראה כי בנו בן השנה נרצח על ידי הגרמנים, ברח ליערות לאזור בו גרו ושרד את תקופת המלחמה על העצים ביערות. בנו פנחס הצטרף לפרטיזנים. מצד אבי הגיעה בת אחותו, מרים, שניצלה מהשואה והצליחה להגיע עם ילדים ונוער דרך איטליה לישראל. התגוררה בביתנו עד לנישואיה עם יחיאל הנדלסמן.

אני נקראתי על שם סבתי זלדה אך אמי החליטה לקרוא לי בשם "יותר מתקדם" כדי שלא תהיה לי בעיה מבחינה חברתית ולכן שמי הוחלף לזיוה. נולדתי כשבע שנים לפני קום המדינה בשלהי המנדט הבריטי בישראל. בזיכרונותיי שזורות חוויות מהשלטון הבריטי שנהגו להטיל עוצר ולחפש לוחמי אצ"ל ולח"י מתחת למיטות.

מקצוע ועיסוק, הגיוס לצה"ל, והתקופה שאחרי הגיוס לצה"ל

היינו משפחה דתית ולמדתי בבית הספר הדתי "תלפיות" לבנות בתל אביב בעת שהייתי צועדת לעבר בית הספר היו יורים עלינו ממסגד חסן בק ביפו. נאלצנו להיצמד לקירות החנויות על מנת להינצל מהירי. חלק מהילדים אף נהרגו. ואני זוכרת בבירור מות שלוש אחיות שלא הספיקו לרוץ לחדר המדרגות ונהרגו מפגז. בתקופת הירי היינו ישנים בחדר המדרגות עם המשפחות האחרות בגלל היעדר מקלטים. עם הכרזת העצמאות על ידי דוד בן גוריון יצאנו כולנו לרקוד ברחובות ריקודי עם ולמחרת היום פרצה מלחמת השחרור.

בהגיעי לכיתה ט' החלטתי ללמוד בתיכון עירוני ה' הקרוב לביתי במגמה ריאלית. זוכרת אני כי דרישות הלימוד היו גבוהות מאד ובמקביל לעזרה למשפחה ישבתי ללמוד עד השעות המאוחרות של הלילה. סיימתי עם תעודת בגרות שאפשרה לי להתקבל לטכניון בחיפה ולאוניברסיטאות ללא מבחן קבלה אך בהמשך העדפתי ללמוד כימיה בכור האטומי בדימונה בכדי לעבוד במסגרת משרד הביטחון.

סבתא זיוה בלימודיה בטכניון

תמונה 1

עם תום לימודי בתיכון התגייסתי לצה"ל, כפקידת קישור ומילואים ליד הבית בחטיבת גבעתי. בהיותי בצבא פגשתי לראשונה את מי שהפך לבעלי בעתיד: שלמה בן אהרון ששירת בצנחנים בבסיס בית ליד. חיכינו יחדיו ל"טרמפ" ביציאה מהבסיס אך סיפור אהבתינו לא קרה אז אלא התחדש שנים אחר כך בנסיעה משותפת מבאר שבע לתל אביב בזמן לימודיי בכור. שלמה השתחרר משירות הצבאי בצנחנים, חיפש את עתידו ומצא אותי. טרם לימודיי ומעבר לבאר שבע עבדתי במשך שנה כפקידה ב"מקורות" ולהבדיל מהמקובל אז, שכרתי דירה עם בנות נוספות שבהמשך למדו איתי.

בשנת 1966 שלמה ואני נישאנו בתל אביב. בהמשך בנינו את ביתנו ברחובות אליה עברנו עם שני ילדים קטנים מראשון לציון. רצינו לגור בעיר המדע. מסביב העיר פרדסים ושקט וזו הייתה רחובות. שם, נוספו עוד שלושה ילדים.

בעלי שלמה נפטר בשנת 1980. כיום אני מתגוררת בבית אבות בתל אביב ויש לי חמישה ילדים: איילה, תמר, אבישי, הראל ועינת. ושבעה נכדים: עידו, נויה, אסף, דניאלה יואב, אלייה ונריה.

הזוית האישית

עידו עמרני: היה לי מעניין ומהנה מאד לראיין את סבתא, זה חיבר אותי יותר לילדותה, היה חשוב לי לשמוע את סיפור חייה הלא הכי קל של סבתי. למדתי פרטים חדשים על סבתא, במיוחד על העובדה ששמה המקורי הוא זלדה.

מילון

לוחמי אצ"ל
הארגון הצבאי הלאומי בארץ ישראל (היה ארגון צבאי מחתרתי עברי, שנוסד בירושלים, בשנת 1931  הארגון הוקם על ידי מפקדים שפרשו מארגון ההגנה , בשל דרישתם לפעולה נחרצת נגד התוקפנות הערבית של אותם ימים. מרבית אנשיו היו צעירים מתנועת הנוער הרוויזיוניסטית בית"ר. מטעמי חשאיות לא נהגו לקרוא לארגון בשמו כי אם "ההגנה" או "המעמד". אנשי הארגון הצטרפו לצה"ל עם הקמתו.

לוחמי לח"י
לוחמי חרות ישראל ( הייתה מחתרת עברית בארץ ישראל, שפעלה נגד המנדט הבריטי, משנת 1940  עד הקמת מדינת ישראל בשנת  1948 לח"י הוכרז כארגון טרור על ידי ממשלת המנדט, ולאחר הקמת המדינה, בעקבות רצח ברנדוט, גם על ידי הממשלה הזמנית. את המחתרת הקימו פורשי הארגון הצבאי הלאומי (אצ"ל), שהתנגדו להפסקת המאבק במנדט הבריטי בתקופת מלחמת העולם השנייה.

ציטוטים

”נקראתי על שם סבתי זלדה, אך אמי החליטה לקרוא לי בשם "יותר מתקדם" ולכן שמי הוחלף לזיוה“

הקשר הרב דורי