מאגר סיפורי מורשת

שמי יעל נבון, השתתפתי בתוכנית הקשר הרב דורי עם סבתא שלי. לסבתא שלי קוראים אסתר ורון, אבל כולם קוראים לה אתי בתור שם קיצור.

סבתי נולדה בשנת 1947, בעיר ראשון לציון, לבית משפחת כהן. היא בת מזל אריה שבתכונותיה היא נאמנה, יצירתית, נבונה ומלאה בשמחת חיים. היא נולדה וגדלה בראשון לציון.

היא זוכרת את תקופת לימודיה והלכה לבית הספר בשמחה יום יום, לעומת שאר הילדים בגילה, שלא תמיד אהבו ללכת לבית הספר. הדבר שהיה אהוב עליה במיוחד בסדר היום בבית הספר, היה מפקד הבוקר. כל התלמידים היו עומדים ברחבת שטח בית הספר למפקד בוקר, הם היו עומדים בתורים מסודרים כולם יחד ושרים את ההמנון של בית הספר.

סבתא סיפרה לי על המאכלים שהיו אהובים עליה בילדותה, מאכלים מבית הוריה. הא מאוד אהבה אוכל של בית וממתקים. אוכל של בית לפי מה שסיפרה היה: ממולאים, סופריטו, בלינצ'ס ולביבות הגבינה המפרסמות של סבתא רבתא שלי. מהממתקים היא אהבה במיוחד, סוכריות על מקל בצורת תרנגול. גם היום הבישולים חביבים על סבתא שלי היא מספרת, שלאחר מותה של אימא שלה, המשפחה המורחבת הכינו לה ספר מתכונים, בספר יש מאות מתכונים, מהכי קטנים ופשוטים להכי מושקעים ומהכי ישנים להכי חדשים. גם היום בארוחות שישי, חגים וביקורי אירוח מיוחדים היא משתמשת בספר המתכונים של אימא שלה, כדי להזכיר אותה בסעודות שלה, כך הזיכרון של סבתא רבתא שלי ממשיך להשתמר מדור לדור במתכוניה הטובים. אני אישית מאוד נהנית לאכול את המאכלים שלה במיוחד אלה מהמתכונים של סבתא רבתא שלי.

זיכרון ילדותה של סבתא מסבא וסבתא שלה 

סבא וסבתא של סבתי אתי גרו מול הבית של סבתא. סבא של סבתי, ששמו היה יעקב מזרחי, עבד ביקב שהקים הברון רוטשילד בראשון לציון, היקב עצמו זכה בתור היקב המצליחה של השנה במשך שבעה שנים ברציפות. סבא שלה היה איש מאוד בריא וחרוץ ותרם רבות לפיתוח היקב. הוא היה גאווה גדולה למשפחה ואני אישית מעוד גאה בו.

כל צוהריים סבתא של סבתי ששמה גם היה אסתר (אתי), הייתה מכינה ארוחת צהרים וקוראת לסבתא שלי שהייתה אז ילדה קטנה. היא הייתה קוראת לה דרך המרפסת של ביתה שהיה מול הבית של סבתא שלי . סבתי, הילדה הייתה שקועה ושיחקה עם הבובה המועדפת עליה, וסבתא שלה הייתה קוראת לה ואומרת לה: "בואי, קחי את הסל המלא באוכל ותביאי לסבא ליקב".

סבתי הייתה הולכת כל יום ברגל מביתה אל היקב בראשון לציון, שהיה מאוד רחוק מבתיהם, שם עבד סבא שלה, כדי להביא לו את ארוחת הצהרים הטעימה והבריאה שסבתא שלה הכינה לו וסבא מידי יום היה כל כך שמח לראותה.

במהלך השנים סבתא בגרה והכירה את בן זוגה, את סבי  ובתאריך 21.12.1965, התקיימה חתונתם. 

סבתא וסבא ביום חתונתם 

הזוית האישית

יעל נבון: החוויות שלי מהתוכנית הן רבות. רובן מהנות ומשמחות. העבודה המשותפת עם סבתי ייצרה התרגשות רבה עם כל הזיכרונות המרגשים. היה בינינו  חיבור גדול מתמיד. אני שמחה ורוצה לאחל לסבתי את כל הטוב שבעולם, כי מגיע לה ובנוסף שתמשיך להיות שמחה וצבעונית כמו שהיא.

סבתא אתי: אני מאוד נהניתי לעבוד איתך לחזור ולהיזכר בחוויות ילדותי בבית הספר בו למדתי ובמשחקי ילדותי. אני מקווה שגם את נהנית ושיהיו לנו עוד ימים שנשב ביחד ונעשה דברים מהנים. מאחלת לך נכדה מקסימה שלי, תמשיכי להיות ילדה מאוד מאוד מיוחדת כמו שאת.