מאגר סיפורי מורשת

שמי עדן, אני משתתפת השנה בתכנית הקשר הרב דורי, במסגרתה אני מתעדת את סבתא שלי, תמר עמוס.

סבתא גדלה בבית עם 12 אחים, במושב בר גיורא. במושב גרו גם שתי הסבתות שלה. היה בבית חדר לבנים, חדר לבנות וסלון. סבתא מספרת: "כמה משפחות שהן משפחה מורחבת גרו ממש ליד הבית שלנו, חגגנו יחד את כל  החגים והשבתות, כולם הגיעו לקידוש ביחד".

בשנות החמישים והשישים התפרנסה המשפחה מחקלאות, כל הילדים עזרו במשק הבית, מיון ביצים – הילדים מיינו ביצים, אספו ביצים מהלול. בית הכנסת היה מול הבית, המושב היה רק של יהודים, היו הרבה כפרים ליד. אסור היה לצאת מהמושב. לפעמים היו חדירות של ערבים, היה מקלט לא רחוק, כשהיה צורך רצו למקלט.

סבתא מספרת: "שמות האחים שלי כולם שמות מהתנ"ך: אברהם, משה, יצחק, יעקב. קניות – פעם בתקופה היינו נוסעים יחד באוטו אחד לירושלים, לאבא שלי היה אוטו, לא לכולם היה אוטו. לפעמים האחים שלי נהגו ללא רישיון בכדי לנסוע לירושלים. בגיל 11 האחים שלי היו נוהגים על טרקטור בכדי לעבוד בשטח. לגבי הבשר – היינו שוחטים פרות, עגל וכבשים במושב והיינו מתחלקים כמה משפחות, זה היה מספיק לחצי שנה. היו לנו מטעים וגידלנו תפוחים, אפרסקים, משמש ונקטרינות. לגבי חלב היו לנו שתי עיזים לחלב, היינו מרתיחים אותו. סבא היה עובד קשה בחקלאות, היו לנו גם מטעים משותפים במושב. הוא ממש פיתח את הארץ.

תכונות של סבא עמרם: בן אדם חרוץ, בכור במשפחתו, היה קם מאוד מוקדם, גם אם ישן מאוחר היה מתעורר מוקדם, היה משפחתי, לא היה נכנס לבית עד אשר מחלק לכל משפחתו המורחבת אוכל. סבא חבש כובע (בארט), כל הזמן חולצה מכופתרת, היה מתפלל, דתי, היה לו שפם, כל הזמן היתה לו מעין בלורית. היה ממקימי מושב בר גיורא, הוא הביא הרבה אנשים להתיישב במושב, הוא הביא את קרובי משפחתה של אשתו, אימא שלי מארי, סבא השיג עבורם בית מהסוכנות ודאג שיתיישבו במושב. הוא קיבץ את כולם, כולם באו מהעיר מידלט שבמרוקו."

הזוית האישית

הסיפור תועד במסגרת תכנית הקשר הרב דורי. התכנית נערכה בבית הספר המכללה הטכנולוגית אורט תעופה וחלל במעלה אדומים, בתשפ"ב 2022, בהנחיית המורה המובילה שלומית אביחיל.