מאגר סיפורי מורשת

שמי אסתר מנחם, נולדתי בשנת 1961 בעיר צפת.

נולדתי בפורים לכן הורי החליטו לקרוא לי אסתר.

גדלתי במושב ספסופה שבצפון הארץ. תקופת הילדות במושב הייתה מהנה, טיילנו בשדות, רצנו ושחקנו במרחבים, הכל היה ירוק ופורח. בחצר המשק היו לנו בעלי חיים ועופות. גדלנו מטעים, וזרענו ירקות בגינה, גדלנו וטפחנו אותם, ושמחנו כשהבשילו ויכולנו לאכול מהם.

זיכרונות ילדות

זיכרון ילדות בלתי נשכח שלי הוא החורפים הקשים במושב, הקור המקפיא והשלג הכבד שירד. באותה תקופה לא היו מזגנים, וכדי לחמם את הבית השתמשנו בתנור נפט שחימם במעט. עם כל הקושי החיים במושב היו פשוטים, טובים ושמחים. גדלתי עם שבעת אחיי ועם הילדים של השכנים. היינו כמו משפחה אחת גדולה. אהבנו לשחק בקלאס, תופסת, שבע אבנים, סבתא סורגת, מחבואים, חלק מהמשחקים מוכרים גם כיום. בחורף היינו משחקים בשלג, ובקיץ היינו הולכים למטע לקטוף פירות. אני מאוד מתגעגעת לחיים במושב באותה תקופה.

אירוע מיוחד שאני זוכרת מהילדות הוא טקס ה"בשישה". כל המשפחה הייתה מתכנסת בראש חודש ניסן, כדי לערוך את הטקס. ה"בשישה" היא תערובת של חיטה, שעורה וקטניות נוספות, שקולים וטוחנים אותם. לזה מוסיפים אגוזים, תמרים, שקדים ושמן. את ה"בשישה" שמים בקערה עמוקה, מברכים ברכות לשנת פרנסה, שפע וחיים טובים, וכל בני הבית אוכלים ממנה ונהנים.

חיי הבוגרים

העבודה הראשונה שעבדתי בה הייתה בפעוטון במושב.  בחרתי במקצוע זה כי אני מאוד אוהבת ילדים. עבדתי בגנים שונים במשך 30 שנה.

את בעלי הכרתי במועדון הנוער במושב. התחתנו בשנת 1981 כשהייתי בת עשרים, החתונה הייתה במושב ספסופה בבית העם. נולדו לנו ארבעה ילדים, שלוש בנות ובן. יש לי שישה נכדים ואנחנו מאוד אוהבים לטייל עם הנכדים, לשחק איתם ולפנק אותם.

הזווית האישית

פריאל: הייתה לי חוויה טובה מאוד מתוכנית הקשר הרב דורי, למדתי יותר על סבתא שלי, על המשפחה שלה והרקע שלה. אני הייתי רוצה לאחל סבתא שלי המון בריאות! לפני הכל.