מאגר סיפורי מורשת

ילדות

שמי אלה שאולוב, נולדתי בשנת 1955, ברוסיה באזור הקווקז.

במשפחתי היינו אבי, אימי, אני, שני אחיי ואחותי. לי קראו על שם הדודה של סבתי לאחר מותה.

גרנו בכפר, והיה לנו בית עם גינה, שבה היו המון עצי פרי: תפוח, אגס ותאנים, והיה המון שיחים של תותים, פטל אדום ופטל שחור.

בילדותי היו לי המון חברים בשכונה, ומאוד אהבתי לשחק ביחד עם החברים. שיחקנו במשחקים כגון: מחבואים, תופסת, כדורגל, כדורסל וחבל קפיצה. כשהייתי חוזרת הביתה, אחרי בית הספר, נהגתי להכין  שיעורי בית, לעזור לאימי במטלות הבית, ובעיקר לשמור על אחיי ולשחק איתם.

התחביבים שלי היו לאסוף בולים, ומאוד אהבתי ללכת למתנ"ס מוזיקלי, ושם הייתי שרה ורוקדת ריקודים קווקזים.

חגים ומועדים

אהבתי לחגוג את החגים עם המשפחה שלי, היינו מבשלים ביחד עם סבתא שלי, מאכלים הקשורים לכל החגים היהודים. למשל: בפסח הכנו לחם כשר, בפורים חלבה תוצרת בית. בנוסף היה לנו בית כנסת מול הבית, אליו נהגנו ללכת ולהתפלל, בחגים ובשבתות, לאחר הדלקת הנרות.

הערכים שאני גדלתי עליהם הם: כבוד למבוגרים, לעזור בבית, לחגוג את החגים היהודים, ולא להתחצף.

המאכל המיוחד ואהוב עלי היה "קורזה"(בצק ממולא בבשר).

מאוד אהבתי את כל החגים, אבל במיוחד חיכיתי כל השנה ל"נובי גוד"(זה ראש השנה הלועזי, החג שהיה נהוג לחגוג ברוסיה) כיון שירד הרבה שלג, והיו הרבה עצי אשוח שנהגנו לקשט. מתחת לעץ אשוח, תמיד היו שמים הרבה מתנות לכל אחד מבני המשפחה. בימי החופש ההורים שלי היו לוקחים אותנו לטיולי טבע, פארקים ובריכות .

אני אוהבת מאוד את שיריו של אלכסנדר פושקין, נהגתי לקרא אותם, ולמדתי את שיריו ואת סיפור חייו בבית הספר.

כשהייתי נערה השתייכתי לארגון שנקרא "קומסומול" שם היו הרבה מטלות חברתיות, למשל לעזור לזקנים בקניות , לחצות כבישים, וללוות אותם הביתה. הארגון לא קיים יותר כיום.

לאחר בית הספר למדתי באוניברסיטה "כלכלית".

אהבה ונישואין

פגשתי את בעלי דרך שידוך, אחרי שתי פגישות שנמשכו חודש בלבד, החלטנו להתחתן. התחתנו ב- 9.10.1976.

במקום בו נולדתי, היה נהוג לחגוג את החתונה קודם בבית של הכלה, עם המשפחה, ואז בבית של החתן עם משפחתו. החגיגות נמשכו מספר ימים.

בהיותנו זוג צעיר התפרנסנו מעבודות, אני כסגנית מנהלת של חנות בגדים ובעלי היה חשמלאי מוסמך.

כיום אני פנסיונרית, מעבירה את הזמן בהכנת אוכל, ומבלה עם הנכדים. התחביב שלי הוא לגדל את החתול שלי.

הזווית האישית

אביאל שאולוב: מאוד נהנתי לעשות את העבודה, בעיקר כי עשינו אותה כל המשפחה ביחד. שמעתי המון דברים חדשים שלא ידעתי. העבודה  מאוד חשובה כי דרכה זכיתי להכיר יותר את סבתא, והיא שמחה להיזכר בדברים מהעבר. התוכנית מעלה המון שאלות שלא היינו מגלים על סבתא ללא התוכנית.

סבתא אלה: אני מאוד נהנתי לשבת עם הנכד שלי, ולספר לו על כל החוויות שהיו לי בעבר.