מאגר סיפורי מורשת

ז'ולייט בוכריס כיום בת 90, נולדה בשנת 1933 לאימא סברסה ואבא שלום בתוניסיה מהעיר גאבסה, עלתה לארץ בשנת 1952 לעיר בית שאן, התחתנה עם משה דמרי ולהם שבעה ילדים, 22 נכדים ו-17 נינים. לימים, בעלה משה נפטר והיא כיום מתגוררת לבדה בעיר בית שאן.

היא נפצעה בזמן מלחמת העולם הראשונה כשהגרמנים עמדו להיכנס לתוניס וירו לה ביד בגיל 8, עד היום היא סוחבת איתה צלקת פיזית ונפשית ומוגדרת כשורדת שואה.

ילדות

ז'ולייט נולדה בעיר גבסה שבתוניס, למדה והתחנכה אצל הרבנית אסתר בביתה, שם למדו לקרוא, לכתוב ולעזור במטלות הבית, כגון בישולים, אחזקת הבית ולטפל בילדים קטנים. ז'ולייט מספרת: "שיחקנו המון במשחקים של ריצה שאנחנו המצאנו לעצמנו, גם בקוביות וכל מיני דברים, היו לי חברות שהשם שלהם הוא רינה ופרחיה, היינו ביחד כל הזמן.

עלייה לארץ

עליתי לארץ בשנת 1952 לעיר בית שאן. תחילה היינו במעברות, לא היה לנו חשמל ובקושי היו מים לשתות ולהתקלח. לאט לאט הכל הסתדר ועברנו לשיכון לבית קטן מאוד, החיים בשיכון היו יותר טובים מהמעברה והחיים היו שונים מהיום, כל השכנים היו ביחד כל הזמן, יושבים ואוכלים אחד עם השנייה כי הכרנו אותם מהמעברות. הייתה עזרה הדדית בין המשפחות וכולנו הרגשנו כמו משפחה אחת.

באותה תקופה לא הייתי בבית ספר ולא היה חינוך חובה במסגרת בית ספר, למדתי לקרוא ולכתוב אצל מישהו שקוראים לה הרבנית אסתר בתוניס, כאמור, ורוב הזמן היינו אצלה בבית ולמדנו לעשות דברים לטובת הבית.

תקופת הבגרות

את תקופה העברתי בעלייה לארץ ישראל כשהייתי בת 20, נשארו החברות שלי בתוניס ואני עליתי לארץ עם אימא שלי ורציתי שהחברות שלי יבואו גם, אני יודעת שהן באו לארץ אבל רק אחרי כמה שנים. את הבגרות שלי חוויתי בארץ ישראל כשהכרתי את בעלי משה והתחתנו.

מקצוע ועיסוק

בתוניס למדתי איך לבשל ולטפל בילדים הקטנים בשכונה אצל הרבנית אסתר, בנוסף למדנו איך לדאוג לבית, בארץ בעלי משה עסק כקצין בשירות בתי הסוהר, הוא פירנס את הבית ואני דאגתי לילדים והייתי עקרת בית.

היכרות, נישואים ובניית משפחה

לאחר שעליתי לארץ הכרתי את משה בעלי ז"ל במעברות והתחתנו. לימים נולדו לנו שבעה ילדים: רותי, דליה, לאה, עדנה, שמעון, רחמים ז"ל וענבל. גרנו בשיכון ואני גידלתי את הילדים. כשהם גדלו הם התחתנו וכיום יש לי 22 נכדים ו-19 נינים. הבן רחמים והבת ענבל עברו לגור בארצות הברית לפני 25 שנה, שאר הילדים נשארו בארץ וגרים כולם בבית שאן, קרוב אליי, וככה אנחנו נפגשים הרבה. מפגש משפחתי מיוחד אצלנו זה כל שישי בצהרים כולם מגיעים לאכול קוסקוס שאני מכינה עם ירקות ועוף. זה גורם לי להרגשה טובה לכבוד השבת.

סיפורו של חפץ מיוחד שעובר מדור לדור

קיבלתי מאימא שלי שרשרת זהב שהיא קיבלה מאימא שלה וזה מסמל עבורי את קיומה של המשפחה. אני אעביר את השרשרת לבתי הבכורה לאה כדי שהיא תשמור עליה ותיתן אותה לבת הגדולה שלה.

הגשמת חלומות

הגשמתי את חלומי בכך שעליתי לארץ ישראל והקמנו בית ומשפחה לתפארת שאני גאה בה.

מסר לדור הצעיר: תעבדו קשה ותצליחו.

הזוית האישית

ארז המתעד: הייתה לנו בתכנית חוויה מעולה ומבחינתי הרבה למידה על העבר.