מאגר סיפורי מורשת

נולדתי בתל אביב בשנת 1955. גרתי במעוז אביב ומאוד אהבתי את המקום.

אבא שלי היה קצין בצבא קבע. כשהייתי בת 5 אבא שלי התקבל לעבוד בקמ"ג, ואז עברנו לבאר שבע. ומאז חייתי בדרום. אימא שלי עבדה כמזכירה בקופת חולים מחוזית ואח"כ במכתשים. למדתי בבאר שבע, בבית הספר על שם קורצ'אק עד כיתה ח'. בביה"ס הזה למדו גם הזמרת יהודית רביץ שלמדה שתי כיתות מתחתי והשחקן המפורסם דורון תבורי. אני ודורון ניגנו פסנתר אצל אותה מורה, ושרנו ביחד במקהלת ביה"ס.

עד כיתה ח' היינו במשפחה אמא ואבא שלי ואחותי אורנה הצעירה ממני. בכיתה ח' נולד אחי קובי והיו לו בעצם שלוש אמהות במשפחה…

בתיכון למדתי במקיף ג' במגמה ריאלית והמקצועות האהובים עלי היו מתמטיקה ולשון. כל בוקר לפני הלימודים אני ואבא שלי הלכנו למלון "נאות מדבר". אבא שלי שיחק טניס ואני שחיתי בבריכה. כבר מאז מאוד אהבתי לשחות ועד היום אני שוחה כל בוקר, בקיץ ובחורף, בבריכה או בים כשאני מבקרת את הוריי שגרים בבת ים.

המשכתי ללמוד פסנתר, ומוזיקה ונגינה היו ועדיין חלק מאוד משמעותי בחיי.

התגייסתי לצבא במלחמת יום כיפור ב-1973 ובמהלך הצבא הייתי בקיבוץ הספר "נחל עוז", שם טיפלתי בקבוצת ילדים בני 4 שהיו בגיל של אחי הצעיר קובי. (כשהוא היה תינוק קראו לו קוקי).

כשהייתי בקיבוץ הלכתי לקורס מדריכי ריקודי עם פעם בשבוע בבאר שבע (נסעתי במוניות ערביות מעזה והרגשתי בטוחה לחלוטין). בקורס הכרתי את בן הזוג שלי (דודיק) ואבי בנותיי כרמל (נולדה ב-1979), ירדן (נולדה ב-1981), וגל (נולדה ב-1986). כרמל וירדן נולדו בקיבוץ רעים, שם הייתה לינה משותפת (בלילה הבנות ישנו בבית התינוקות ובבית הילדים). אני לימדתי מתמטיקה בבית החינוך המשותף "מעלה הבשור" ומאוד נהניתי מההוראה. אבל את הלינה המשותפת לא קיבלתי, ועזבנו את הקיבוץ למדרשת שדה בוקר, שם המשכתי ללמד, ולהשכיב בערב את בנותיי קרוב אלי.

אחריי שנתיים במדרשה, עברנו למצפה רמון. לימדתי בתיכון למדעים ואומנויות 11 שנים, ילדי נעל"ה (נוער עולה ללא הורים) מרוסיה, וגם במכינה לחיילים משוחררים.

תקופת מצפה רמון הייתה תקופה של הרבה טיולים בארץ עם הבנות, שגדלו וראו כל בוקר יעלים. כשגל הייתה בת 6 (לפני 30 שנה), עשינו טיול משפחתי ליוון למשך 17 יום וטיפסנו על הר האולימפוס. זה היה טיול נהדר!

כרמל למדה בתיכון למדעים ואומנויות בירושלים בפנימייה (שם היא הכירה את בעלה אמיר. הם ביחד מגיל 16…) ומאוד אהבה להיות שם.

דודיק למד גאולוגיה תואר שני ושלישי, ובסוף התואר השני עבד כגיאולוג מכתש רמון, והתקבל לעבודה בקמ"ג, דבר שחייב אותנו לעבור למיתר (שם אני גרה עד היום). לימדתי בבאר שבע במקיף ו' 12 שנים.

בשנת 2000 נסענו לשנת שבתון שלי מההוראה ושל דודיק מהעבודה לטוסון אריזונה, ארה"ב. היינו שם עם גל שהייתה בכיתה ט' והשתתפה ב-color guard -ריקוד עם דגלים, שרוקדים אותו לפני משחקי football. מקצוע זה היה חלק מתוכנית הלימודים לבחירה בבית הספר. גל הופיעה עם הלהקה בדיסנילנד ובמקומות נוספים. כרמל הצטרפה אלינו למספר חודשים ואח"כ חזרה לארץ ללימודי ביולוגיה באוניברסיטת ירושלים. ירדן הייתה בצבא והגיעה פעמיים לביקורים של שלושה שבועות כל פעם. כשהיא הגיעה טיילנו איתה בהוואי ובפארקים היפים.

לאחר שנה מלאת חוויות וחברים ישראלים שהכרנו, חזרתי להוראת מתמטיקה בתיכון בו עבדתי. תוך כדי הוראה עשיתי קורס מורים ליוגה בהוד השרון. לימודי היוגה נמשכו שנתיים. כשלמדתי יוגה, גם לימדתי קבוצת נשים במיתר.

מכיוון שאני מאוד אוהבת ללמוד נושאים רבים, למדתי גם גרפולוגיה (ניתוח אופי לפי כתב היד), כירולוגיה (קריאה בכף היד) והמשכתי לנגן פסנתר. פרשתי מהוראה בתיכון בבאר שבע ב-2006 ולימדתי במכללת ספיר קורס אקדמי וגם קורסים להכנה לבגרות. לימדתי גם בתיכון אופקים מתמטיקה 5 יח"ל לבגרות. בנוסף לימדתי יוגה סטודנטים באוניברסיטה, יוגה לנגמלי סמים, יוגה לגמלאים וקבוצת יוגה אצלי בבית. ב-2009 נולדה נכדתי הבכורה נגה, בת לכרמל, מאוד אהבנו, אני ובן זוגי  לנסוע לבקר אותה ולהיות איתה.

באותה שנה התחלתי גם ללמוד נטורופתיה ב"מכללת רידמן" – נושא שתמיד עניין אותי: תזונה, רפלקסולוגיה (טיפול ואבחון דרך כף הרגל), צמחי מרפא, רפואה מערבית, פרחי באך (טיפול בעזרת תמציות מהולות של צמחים) ועוד…

ב-2010 דודיק נסע לשבתון בארה"ב. אני לא הצטרפתי. כעבור מספר שבועות הודיע לי בן הזוג שהוא נפרד ממני. עברו עלי מספר שנים לא קלות, אבל בסופו של דבר, יצאתי מחוזקת ועצמאית.

המשכתי ללמוד נטורופתיה, טיילתי בנפאל בטרק לאוורסט, מצאתי קבוצת מטיילים נהדרת בארץ שאיתה אני מטיילת טיולים אתגריים מדי חודש עד היום.

טיילתי עם חלק מחברי החוג במצריים בינואר האחרון למשך שבועיים. אחרי הטיול התחלתי ללמוד ערבית מדוברת.

אני ממשיכה להאזין להרצאות מעניינות, ללכת לקונצרטים, להצגות, לבקר את בנותיי, שבע נכדותיי ונכדי יהב, להשתתף בפעילויות במיתר ובעומר, לשחות, לתרגל יוגה, ללכת לטיולי שבת עם קבוצת מטיילים ממיתר, לקרוא ועוד… החיים יפים…

ועכשיו אני נהנית לבלות עם נכדתי המתוקה תמר במפגשי "הקשר הרב דורי" ואח"כ לטייל בשמורות ולראות פריחות מרהיבות.

הזוית האישית

סבתא אילנה: אני מאחלת לנכדתי חיים בריאים, מלאי עניין וסיפוק, הרבה אהבה וטיולים ורק טוב… תמר: אני מאחלת לסבתא חיים ארוכים בריאים וכיפיים עם הרבה אהבה תיהני מהטיולים ותמצאי זוגיות.