מאגר סיפורי מורשת

שמי ברכה וכשנולדתי קראו לי גם מרים על שם סבתא שלי מצד אבא. שם המשפחה לפני הנישואים הוא סעדיה. שם המשפחה היה בעצם שבת, אבל בגלל אי הבנה, כשעלינו לארץ, רשמו סעדיה.

נולדתי בעיר פרור בהודו בשנת 1952, ט"ז סיוון תשי"ב. כשהייתי בת שנתיים עליתי לארץ יחד עם הורי וסבי וסבתי.

הגענו ל'שער העליה' ומשם העבירו אותנו לזכרון יעקב. משם עברנו למושב עופר ואחר כך ל'כפר יובל'.

את יום הולדתי אנחנו חוגגים במשפחה. הורי היו נוהגים לקנות לי בגד חדש לימי ההולדת שלי. בגיל 60 עשו לי טיול הפתעה בירושלים. הטיול היה רגלי. ישנו בקיבוץ חפציבה.

אנחנו שני אחים. אני הבכורה ואחי צעיר ממני בשלוש שנים ויש לו 5 ילדים. בשנת 2007 חלה ונפטר.

הורי: אבי שמעון ואימי אביגיל. בשנים הראשונות גרו במושב עופר ובכפר יובל ועבדו בחקלאות. בשנת 1959 עברנו לגור בבאר שבע בשכונה א'.

אבי למד מסגרות והתקבל לעבודה בסולל בונה ואמי עבדה בניקיון בעירייה. הבית שלי היה קטן ואחר כך הגדלנו אותו. הבית הישן היה עשוי מבטון והחדש היה מבלוקים.

היה לנו בשכונה מכולת, בית כנסת וקופת חולים.

אהבתי ללכת אחרי הלימודים לחוגים במסגרת בית הספר. הייתה לנו גם מקהלה ואני השתתפתי בה. אני זוכרת כשעזבנו את המושב ובאנו לעיר, הורי ועוד כמה משפחות שבתו כדי להתקבל לעיר .

מנהגים מבית הורי

בחגים אנחנו והדודים היינו מתכנסים לחגוג אצלנו את החג.  בראש השנה הורי היו קונים  את כל הפירות והיו מברכים שהחיינו.

בכיפור נוהגים ללכת ילדים, הורים וטף לבית הכנסת בלבוש לבן. בפסח כל המשפחה קוראת את ההגדה ביחד. כשהיינו מגיעים לעשר המכות אבי היה נוהג לטפטף מתוך

כוס יין טיפה טיפה על כל מכה .

היום אני חוגגת את החגים עם ילדי. הולכים לבית הכנסת לשמוע תקיעת שופר, בכיפור נמצאים כל היום בבית הכנסת.

זכרונות ילדות

השירים שהיינו נוהגים לשיר: הושיט הדיג ספינתו אל המים..  שיר שהיינו שרים אותו עם משחקי  ידיים. שירי הגן –  גן שלנו, ושירי ילדים על חיות, מטוסים, מכוניות. מילות השיר זכורות לי ועד היום אני שרה אותם לנכדי.

משחקי חברה כגון כדור, קלאס, חבל, מחבואים, מחניים, משחקי אבנים וגומי. היום פחות משחקים במשחקים אלה. את המשחקים שחקנו עם ילדים מהשכונה ותלמידים מבית הספר. חברתי הטובה  היא שכנה שלמדה איתי בכיתה. וגם בת דודתי שאיתה אני בקשר עד היום.

גן הילדים היה בכפר עופר, שם הייתה לי גננת בשם עליזה, וסייעת בשם מרים, בזכרוני הגננת הייתה מאד חמודה והסייעת הייתה פחות נחמדה, וקשוחה יותר.

בית ספר יסודי למדתי בבר-אילן ממלכתי דתי. יש לי הרבה חוויות שאני זוכרת מתקופת בית הספר: זכורה לי תפילת הבוקר של שחרית, כל בוקר היינו  מתאספים בחדר האוכל  ומתפללים עם כל תלמידי בית הספר. בחגים היינו מקשטים את הכיתות ומדביקים קישוטים על החלונות.

החוויות המשמעותיות הם טיולי בית הספר, היינו נוסעים במשאית וישנים באוהלים. אוכלים אוכל משימורים שהיינו קונים במרוכז.  שמורות אצלי תמונות מחזור מכיתה ח'.

שיעור שמאד אהבתי הוא שיעור חקלאות. היינו מגיעים פעם בשבוע ל'חווה החקלאית' ומטפלים בגינת הירק, ומקבלים הביתה משלוח מהיבול.

את המשך לימודי התיכוניים למדתי ב'בית צעירות מזרחי' בבאר-שבע. סיימתי 4 כיתות. מכיתה י' זכור לי שיעור הגדנ"ע שהחיילות היו מעבירות לנו. היינו עושים מטווחים. בסוף שנה היינו עושים שבוע גדנ"ע  במחנה נורית בגלבוע, לבושים מדי חאקי ועם משטר צבאי.

מלחמות שחוויתי

במלחמת ששת הימים הייתי בת 15. בשמונה בבוקר שמענו אזעקה, פחדתי מאד כי לא ידעתי למה לצפות. אבי היה מגוייס ואנחנו רצנו למקלטים.

במלחמת יום כיפור היינו כולנו בבית הכנסת, בצהריים הייתה אזעקה ובאו לגייס את החיילים, הייתה אוירה של פחד והנשים שבעליהן גוייסו בכו.

הקמת המשפחה

התחתנתי בשנת 1975, הייתי בת 23. החתונה הייתה בבאר שבע באולמי יהלום.

הבת הגדולה נולדה בשנת 1977, יש לה  3 ילדים. הבן השני – 1978, יש לו 4 ילדים. הבן השלישי -1982, יש לו 2 ילדים  והרביעי נולד בשנת 1987, והוא לא נשוי. שני הילדים הגדולים בנו בית וגרים במושב. השלישי גר מחוץ למושב.

עיסוקים

בשנות ה-70 עבדתי במפעל תפירה. במושב עבדתי כמטפלת במעון 20 שנה. נהנתי לעבוד עם תינוקות.

כיום אני בפנסיה וסדר השבוע שלי: ביום ראשון אני לומדת בשומריה. ביום שני אני הולכת לריקודי עם. ביום שלישי אני בחוג קרמיקה.

בשאר הימים אני עסוקה בבית בסידורים, קניות, בישולים ונכדים.

את תעודת הזהות הזאת כתב סבא שלי ז"ל על נייר של ספר מיד כשנולדתי כדי לזכור את כל הפרטים, וכך אני יודעת את תאריך הלידה שלי.

החפץ הזה יקר לי מאוד כי הוא מזכרת מסבא שלי.

תרופות סבתא

הצטננות – לוקחים 2 שיני שום, מועכים וקוצצים. סוחטים לימון טרי, מערבבים הכל עם דבש, מוסיפים מים חמים, מערבבים ושותים.

שפעת – מרתיחים מים עם קנמון ודבש ושותים.

שיעול – חוצים 4 שיני שום, מבשלים עד הזהבה ונוגסים.

כאב אוזניים – כף שמן זית עם 4 טיפות לבנדר, ומטפטפים לתוך האוזן לפני השינה.

הזוית האישית

ברכה אברהם – כתיבת הסיפור נתנה לי להבין יותר על חיי ועל הילדות שלי, על העבר, על משפחתי, הסבים וההורים. שירה בניטה – למדתי מזה מלא דברים ומנהגים מעניינים.