מאגר סיפורי מורשת

שמי חיה דורון, נולדתי בכפר סבא

הוריי אפרים וגיטה פיירמן ז"ל היו שורדי שואת אושוויץ – בירקנאו. הם השתחררו במאי 1945 וחזרו לצ'כיה. בשנת 1946 הם התחתנו בפראג, אחותי נולדה שם. בשנת 1949 עלו לארץ ישראל. שאר משפחתה של אמי גיטה ז"ל נרצחו בשואה וכך גם כל משפחתו של אבי ז"ל, למעט אח אחד שעלה עמו לארץ ישראל.

כך התחילה שרשרת הדורות של משפחת פיירמן. לי נולדו ארבעה ילדים ותשעה נכדים מקסימים.

 ביום נישואי – בתמונה גם סבא אליהו

בתמונה: גיטה פיירמן, חיה פיירמן -דורון וישראל דורון

דרכי המקצועית

בילדותי חלמתי להיות גננת. מגיל מאוד צעיר אספתי את ילדי השכונה מסביב למעגל והקראתי להם סיפורים, שיחקנו במשחקים ועשינו עבודות יצירה.

התחלתי ללמוד את שיעורי האנגלית בכיתה ה' בבית ספר סמילנסקי, ובכיתה ז' כבר לימדתי בצורה פרטנית את תלמידי כיתה ו' וכך, עד עד כיתה י"ב. לאחר מכן שיניתי את חלומי ונרשמתי ללימודי אנגלית באקדמיה. כשסיימתי את התואר הראשון ותעודת ההוראה, התחלתי לעבוד כמורה לאנגלית בבתי ספר בן צבי ובכור לוי רחובות.

המשכתי לימודי לתואר שני באנגלית ועברתי לעבוד בתיכון דה שליט, בחטיבה ב'. בחטיבה ב' הפכתי להיות סגנית מנהלת תוך כדי לימודי תעודה לניהול בתי ספר באוניברסיטת תל אביב.

במקביל לעבודתי בדה שליט ב' הפכתי למ"מ מפקחת לאנגלית. בסיום לימודי הניהול הפכתי למנהלת החטיבה במשך 31 שנים עד לפרישתי, וכל זה לצד היותי מורה לאנגלית בכיתות.

עם נכדי ביום העיון במוזיאון אנו – בתוכנית הקשר הרב דורי

הזוית האישית

סבתא חיה: אני מאחלת לאביתר המקסים להמשיך את זמן האיכות של שנינו . וגם להעמיק ולהכיר את שורשי משפחתינו. ושאזכה לראות אותו מתבג, מצליח ומגשים שאיפותיו.

הנכד אביתר: אני מאחל לי ולסבתא שלי שימשיך להיות לנו עוד הרבה זמן איכות ביחד ושבעזרת ה' גם לעוד ילדים כמוני יהיו את המפגשים המשמחים האלה של הקשר הרב דורי.