מאגר סיפורי מורשת

הנכדה דבורה לאה מתעדת את סיפורה של סבתא שרה נחשון, כפי ששמעה ממנה, במסגרת תכנית הקשר הרב דורי.

סבתא שרה רחל נחשון נולדה בשנת 1944 לבית משפחת גרינבוים בכפר חסידים, להוריה שושנה ויצחק גרינבוים, משפחה ליטאית עם אמונת צדיקים חזקה. סבתא שרה התחתנה עם סבא, הם הקימו יחד משפחה חסידית לתפארת. הם גרו בקריית ארבע – חברון. לאורך כל השנים היו לסבא ברוך ולסבתא שרה תלאות רבות במשך חייהם. סבתא עמדה בגבורה, הוכיחה אומץ ותושיה בכל הנסיונות שפגשו אותם בחברון ובבית הדסה. סבתא שרה היא סמל ודוגמא לאישה חזקה עם ביטחון ואמונה בה'.

הסיפור ששמעתי (דבורה לאה) מסבתא שרה: " לפני כ- 40 שנה, בשנת 1978, כאשר סבא ברוך וסבתא שרה גרו בקריית ארבע, נולד להם בן בשעה טובה בתאריך כ"ח אדר, שקראו  לו בשם "אברהם ידידיה" על שם אברהם אבינו שהיה ידיד ה'. חגיגת ברית המילה שלו נערכה במערת המכפלה.

סבתא שרה

כשהתינוק אברהם ידידיה היה בן ארבעה חודשים הוא מת במיתת נשיקה. הוא נפטר כשהיה בעריסה. סבתא שלי, בהתייעצות עם רבנים חשובים, ביניהם הרב גדליה קעניג, החליטה שהיא מתעקשת לקבור אותו דווקא בחברון. וזאת למרות שבית העלמין בחברון לא היה פעיל באותה תקופה.

שלטונות הצבא לא נתנו אישורים לערוך קבורה בחברון. ואכן, כשסבתא הגיעה מקריית ארבע לחברון עם אברהם ידידיה, הצבא הקים מחסומים, על מנת שלא תוכל להגיע לחברון ולקבור את התינוק בבית העלמין שבחברון, בטענה שהעיר חברון תוחזר לערבים, והיא לא תוכל עוד לעלות ולפקוד את הבן שלה. משום כך, חסמו החיילים את המעבר לבית העלמין העתיק בחברון. היה זה בהוראת שר הביטחון דאז שמעון פרס.

כשסבתי ראתה שאין לה אפשרות לעבור עם הרכב, היא החליטה לקחת את אברהם ידידיה בידיה ולהתקדם רגלית לכיוון בית העלמין. לאחר כברת דרך ברחובות חברון, כשהתינוק בידי סבתא שרה, התקבלה הודעה משר הביטחון : "תנו למשוגעת ללכת "..

לאחר שהחיילים קיבלו פקודה לאפשר לה לקבור את אברהם ידידיה בבית העלמין היהודי בחברון, אנשי הביטחון הסיעו אותה בג'יפ צבאי עד בית העלמין.

לאחר הקבורה סבתא שרה נשאה דברים מרגשים ביותר ואמרה: "עכשיו אנחנו סוגרים מעגל של אלפי שנים אברהם אבינו בא לקבור את שרה אימנו ועכשיו שרה באה לקבור את אברהם בנה"…

ואכן, מאז ועד היום בית העלמין היהודי בחברון נפתח לקבורת יהודים.

סבתא שרה וסבא ברוך עם התינוק אברהם ידידיה על רקע מערת המכפלה בחברון

הזוית האישית

הנכדה דבורה לאה: תודה לך סבתא על הסיפור המופלא שלך. אני מאחלת לך אריכות ימים ושנים טובות, בריאות ושמחות.