מאגר סיפורי מורשת

שמי נחמה אלק שושני, אני נשואה למשה, יש לי שלושה ילדים ושבעה נכדים. נולדתי וגדלתי בירושלים. סיימתי את לימודי ההוראה במכללת "דוד ילין" בירושלים. עסקתי בהוראה למעלה מ-30 שנה בבית ספר יסודי ובעיקר באולפן ללימוד העברית לעולים החדשים. כיום אני גמלאית, אני מתנדבת למעלה מ-10 שנים ב"יד-שרה".

בשנות ה-70, בעקבות צרכי פרנסה, עברנו לגור באשקלון, שם נולדו ילדיי ושם אנו גרים עד היום. החיים באשקלון לחוף הים והקרבה לעיר עזה אינם דומים לחיים בעיר אחרת. לא מתרגלים לצפירות ולאזעקות, כל רעש או צופר של מכונית חירום מקפיצים באופן לא רצוני.

עברנו שתי מלחמות: "חומת מגן" ו"עמוד ענן", שהכניסו אותנו למקלטים ולחדרי ביטחון. נפילת הרקטות מסביבנו הפכו להיות "כמשחק ניחושים" – איפה הייתה הנפילה, כמה קרובה היא הייתה לבית שלנו. מספר בתים בקרבתנו ניזוקו קשה, בתים של שכנים וחברים. כל יציאה מהבית הצריכה חישוב של עריכת מסלול "איפה יש מקום מסתור קרוב במידה ו…".

באחת הפעמים כשהייתי בקניון לשם קניות, הייתה צפירה וקריאת 'צבע אדום'. אנשים מסביב נכנסו לבהלה וחרדה, התחילו לרוץ לכל כיוון, לדחוף אחד את השני ויש כאלו שפרצו בבכי. בתחילה לא ידעתי איך להגיב, אם להצטרף לכולם לבהלה. אבל לאט לאט השתלטתי על עצמי, נרגעתי וירדתי למקום הביטחון.

העיר שינתה את פניה, מסביב צצו חדרי ביטחון בצמוד לתחנות אוטובוסים ומרכזי קניות, תחנת הרכבת ובתי חינוך. שלטים רבים הוצבו ברחובות שמכוונים למקום ביטחון. בבתים צמודי הקרקע נבנו מקלטים וחדרי ביטחון בחצרות. מאז במשך שנים, אנו ממשיכים לחוות את נפילת הרקטות, מנסים לזהות לפי הרעש את הכיוון והקרבה, האם זו הרקטה שהתפוצצה או כיפת ברזל שיירטה.

לנכדים אנחנו משדרים תחושת ביטחון ולא פחד או חשש. גם בימים הקשים נשארנו בעיר לא עברנו לגור אצל הילדים או חברים. הנכדים המשיכו להתארח אצלנו. יחד עם זאת, העיר מתפתחת ומתייפה. מספר התושבים גדל ואנחנו ממשיכים לגור בה עם כל החברים.

הזוית האישית

סבתא נחמה: זו הפעם השלישית שאני משתתפת בתוכנית הקשר הרב דורי בבית הספר אילנות. יותם הוא הנכד הצעיר שלי, כך שהקשר איתו מיוחד. אני מאוד נהנית מהתכנים של התוכנית שמאפשרים לי להכיר את הנכד מזוויות אחרות כשהוא כולו שלי בלי הפרעות סביבתיות. להעביר לו מידע ומסרים שבדרך כלל אין לו הסבלנות והזמן לשבת להקשיב לסבתא. לעשות פעולות משותפות כגון: שירה, העברת דעות והעדפות. למרות שאני מגיעה בכל שבוע מרחוק אני לא מוותרת על ההשתתפות בתוכנית ועל כל החוויות שבה.

הנכד יותם: זוהי הפעם הראשונה שלי בתכנית הקשר הרב דורי עם סבתא, אני ציפיתי וחיכיתי לתוכנית הזו כבר שנים כי שמעתי סיפורים מדהימים מאחיי. החוויות שלי מהתוכנית טובות ומלמדות. אני למדתי יותר דברים שלא ידעתי על סבתא וחיזקתי את הקשר שלי איתה. התוכנית הזו מדהימה ואני שמח שזכיתי לחוות אותה עם סבתא.

נחמה אלק תרמה שני סיפורים נוספים למאגר המורשת, לקריאתם לחצו על הקישורים: 

ילדות בירושלים

להיות מורה באולפן – חוויות וזכרונות