מאגר סיפורי מורשת

שמי הילדה בלייך, נולדתי בבגדד בשנת 1948, בת זקונים לחמישה אחים ואחיות. לאחר שנתיים התחילו פרעות (הפרהוד) ביהודים, מצב שאילץ אותנו לעזוב ולעלות לישראל. העיראקים נתנו אשרת יציאה ללא אפשרות לחזור.

בארץ שהינו בעתלית בשער העלייה. המעבר היה קשה – מחיים טובים להסתגל לתנאים הקשים בארץ. אחי הבכור, שהיה חבר בתנועה הציונית בעיראק, עלה ארצה לפנינו בעלייה בלתי לגאלית (חוקית) דרך המדבר בסכנות רבות בדרכו. משפחתי הייתה בעלת אמצעים ושלחה לו כסף לישראל כדי לקנות לנו דירה בשכונת רחביה בירושלים.

פה נתקלתי עם משפחתי לראשונה עם העדה האשכנזית, וכאן התחילה בעצם האינטראקציה האשכנזית-ספרדית שצלחה והעשירה את כולנו. מאחר ומשפחתי הייתה מסורתית, אני היחידה בת הזקונים שהתגייסתי לצבא לחייל האוויר כפקידת מבצעים בטייסת. במהלך השירות הכרתי את עמוס שהפך לימים לבעלי. עמוס שירת בטייסת כנווט בכיר עליו נאמר: "יפי הבלורית והטוהר". אושר, אהבה וחיי שיתוף מילאו אותנו. הימים הם ימי מלחמת ההתשה בין ישראל ומצרים. ימים של ירי וקרבות אוויר לסירוגין. באחת מטיסות הצילום שביצע, ירו המצרים טיל למטוס שנפגע ונפל באזור סיני.כל הצוות (ששירת איתי בטייסת) נהרג.

זוהי חווית הטראומה: תסכול, כאב, בכי, פחד ולחץ על גבול הדיכאון. ימים קשים מנשוא בעודי כה צעירה (גיל 22), אחרי שנה של נישואים שהיו כירח דבש. עמוס היה בן 25 בנופלו. קשה מאוד לעכל אובדן שכזה. הכול נראה אפל, תפל, חסר משמעות וחסר חיים. הימים חלפו והרגשתי שאני הולכת ושוקעת ולא מצליחה להתרומם. ביום אחד הבנתי שאם לא אתעורר, אקח עצמי בידיים ואתחיל לחיות את ימיי –  לא תהיה למצבי תקומה. לאט התחלתי לראות את אור השמש, להרגיש את החיים סביבי, לצאת בבוקר לעבודה בתחושת אופטימיות זהירה.

כאן אני מעבירה לך, דני נכדתי, את המסר החשוב של החיים – להסתכל תמיד על חצי הכוס המלאה עם אמונה בלב ואופטימיות בחיפוש אחר היופי של החיים.

למים נישאתי לבחיר ליבי, אבי, רופא פסיכיאטר במקצועו שהכניס לי ביטחון ושקט לחיי. נולדו לנו שתי בנות מקסימות שהביאו לעולם נכדים נפלאים. החיים תמיד מזמנים לנו הפתעות דרכים חדשות, חוויות והתמודדויות אותם נשתדל לצלוח. גדלתי וחינכתי את משפחתי על ברכי מסורת ישראל, חגים ושבתות, משפחה מלוכדת ודואגת לסובבים אותה ולעצמה.

על אף שהחיים ממשיכים, לעמוס תמיד תישאר פינה בליבי כזיכרון תמידי.

סרן עמוס גיא (גרייצר) ז"ל

הזוית האישית

הסיפור תועד במסגרת תכנית הקשר הרב דורי. התכנית התקיימה בבית הספר אלחריזי, תל אביב, תשפ"ג 2023, בהנחיית המורה המובילה את התכנית, אתי מונוביץ'.