מאגר סיפורי מורשת

נולדתי בחיפה בתאריך 7/7/51, להורים שעלו ארצה לבדם כשהיו צעירים, מטעמי ציונות. אמא שלי הגיעה מפולין ואבא שלי מרומניה. יש לי אח בכור בשם עמוס שנולד בשנת 1943. לפני שהשתקענו בחיפה גרנו במושב כפר חיים שבשרון, באווירה כפרית.

גדלתי בבית חילוני ומעורב פוליטית. בילדותי אהבתי לשחק בחוץ קלאס, חמש אבנים, תופסת ומשחקי כדור. שיחקתי כדורסל במכבי חיפה נערות וגם ניגנתי על מנדולינה וחליל. היו לי חברות רבות, שנשארו חברותיי עד היום. זכורה לי חוויה ממחנה עבודה שהשתתפנו בו במסגרת הגדנ"ע. זה היה בשנת 1968 כשהייתי בכיתה י"א. היינו במחנה כזה בקיבוץ משגב עם, ועבדנו במטעים ובתיקון גדר הגבול. לפתע הגיעו חיילים לבנונים וחטפו חמישה בנים מהכיתה ללבנון. החזירו אותם באותו ערב. נתנו לנו להתקשר הביתה ונשארנו במחנה עד הסוף.

בצבא שירתי כקצינה בחיל נשים והייתי אחראית על הבנות בבסיס ועל ארגון מערך המילואים של היחידה. במהלך קורס קצינות בצבא עברתי קורס במשפט צבאי, והנושא מאוד עניין אותי לכן פניתי ללמוד משפטים לאחר הצבא. עבדתי 17 שנים כעורכת דין במשרד פרטי, ולאחר מכן מוניתי לשופטת בבית משפט השלום בחיפה ולאחר מכן במחוזי בחיפה. שפטתי במשפטים חמורים של רצח ועבירות חמורות אחרות. תמיד שפטתי לפי צו מצפוני והחוק.

אני בוחרת במשפט של סי. אס לואיס שאומר שאתה אף פעם לא זקן מידי כדי להציב מטרה נוספת או חלום חדש. אני בחרתי במשפט הזה כי חושבים שאנשים זקנים כבר השיגו את כל המטרות שלהם ואין להם יותר חלומות. זה לא נכון. חלומות יש תמיד. החלום הכי גדול שלי הוא שכל בני המשפחה שלי יהיו בריאים ומאושרים. זה יותר משאלה מחלום אבל אני מקווה שזה יתגשם. אני חולמת להספיק לטייל בעולם ולראות מקומות חדשים. אני חולמת שאספיק לנסוע איתך ליפן כי אני יודעת שזה גם חלום שלך ואתה מאד רוצה את זה. אני חולמת להספיק לראות את הנכדים שלי גדלים מצליחים ,מתחתנים ויולדים ילדים.

אני גם חולמת חלום שלא תלוי בי בכלל , שהעולם יהיה יותר טוב.

הזוית האישית

הנכד גיא: "התכנית והעבודה על הסיפור של סבתא ברכה, חיזק מאוד את הקשר בינינו. למדתי המון דברים על ההיסטוריה של סבתא שלי. אני מאחל לה להגשים את חלומותיה."

סבתא ברכה: "אני מאחלת לגיא שיהיה בריא ויזכה להקים משפחה משלו, ושאני אזכה לראות אותו מתחתן ומקים את משפחתו."