מאגר סיפורי מורשת

אבישג כהן ,הנכדה תלמידת כיתה ז' חב"ד באר שבע, מתעדת את סיפורה של הסבתא אסתר מלכה.

שלום, קוראים לי אסתר מלכה, לפני הנישואין- אסתר אסולין. אני בת 60, נולדתי בשנת 1959 בעיר באר שבע. היום אני סבתא ל-13 נכדים מתוקים, ואימא ל-5 ילדים. אנחנו היינו שמונה אחים במשפחה (2 נפטרו).

בילדותי למדתי בבית ספר "אהל שרה" שהיה קרוב מאוד לביתי,  כל כך קרוב, שלעיתים הייתי הולכת הביתה מבית הספר בהפסקה, ולוקחת משם את ארוחת הבוקר. המורות היו בקשר טוב עם אמי, ולעיתים קרובות הן  היו מגיעות לבקר בביתנו.

בשנת 1965, כשהייתי בת 6, אבי נפטר, לאחר תקופה קצרה מפטירת אבי  פרצה מלחמת ששת הימים. היינו אז 8 אחים קטנים בבית  עם אימא. אחי הגדול היה בן 19 ואחותי הקטנה הייתה בת 4. המצב לא היה כל כך טוב גם מבחינה כלכלית, אמי לא יכלה לצאת לעבוד. וכל הילדים פחדו מאוד. אמי השתדלה להישאר חזקה בשבילנו ולהשרות אווירה רגועה.

לא היו לנו מקלטים, ולכן חפרנו לבד שוחות ושם היינו מתחבאים. אני זוכרת את המלחמה כחוויה, שמצד אחד, כשנשמעה האזעקה, נורא פחדנו, ומצד שני היה קטע נחמד, שכאשר  היינו במקלט אמי הייתה מחלקת לנו הרבה ממתקים…

המלחמה נמשכה ששה ימים, המלחמה נערכה מבוקר 5 ביוני עד ליל 10 ביוני 1967 (כ"ו באייר – ב' בסיוון ה'תשכ"ז),  המלחמה התנהלה  בין ישראל לבין מצרים, ירדן וסוריה, שנעזרו במדינות ערביות נוספות: עיראק, ערב הסעודית, לוב, סודאן, תוניסיה, מרוקו ואלג'יריה. קרבות קשים התחוללו בכל החזיתות בגבולות ישראל. המלחמה החלה במכה שהנחיתה ישראל על חיל האוויר המצרי. וזאת לאחר תקופת המתנה ארוכה ומתוחה, שבה נעשו ניסיונות להימנע ממלחמה. במהלך המלחמה כבשה ישראל שטחים גדולים בסיני, רצועת עזה, רמת הגולן, יהודה ושומרון ומזרח ירושלים.

כשהייתי תלמידת תיכון פרצה מלחמת יום כיפור, אחי הגדול היה מגויס לצבא. וכולנו שוב פחדנו ודאגנו לו מאוד. המלחמה פרצה בעצם היום הקדוש, ביום הכיפורים ה'תשל"ד, 6 באוקטובר 1973, בהתקפה משולבת של צבאות סוריה ומצרים על ישראל, חילופי האש בחזית המצרית התחוללו בחצי האי סיני, ובחזית הסורית ברמת הגולן ונמשכה עד 24 באוקטובר 1973, יום כניסת הפסקת האש לתוקף. המלחמה הסתיימה.

האחים הגדולים שלי התחתנו וגם אני. נולדו לכולם ילדים, ב"ה, כולם הקימו משפחה לתפארת. וכל זאת ועוד.. בזכות האימא היקרה שלנו, מסעודה (ז"ל) שגידלה אותנו בכבוד, בנחת ובשמחה רבה.

הזוית האישית

הנכדה אבישג- תודה לך סבתא, שפינית מזמנך בשמחה, כדי להשתתף בתכנית. העשרת מאוד את ידיעותיי