מאגר סיפורי מורשת

שמי מרים עובדיה, אני סבתא של מתן, והוא הזמין אותי השנה להשתתף בתכנית הקשר הרב דורי. זה היה בתקופת הסגר ומגפת הקורונה.

אני נולדתי בטורקיה בעיר איזמיר בשנת 1942, להורי לבית משפחת חליפה. עליתי עם משפחתי לישראל מטורקיה כשהייתי ילדה בת שבע, בשנת 1949.

בחרנו לשתף אתכם בחוויה שהייתה לנו השנה בקשר הרב דורי בתקופת הקורונה. בתחילת השנה היה לנו מפגש ב"זום", שלא ידענו מה זה. זה היה חדש, אז למדנו איך להשתמש בו. אחרי שלמדנו כיצד להפעיל את הזום התחלנו לפעול.

בתור התחלה דיברנו על איך הקורונה השפיעה עלינו?  דברנו על התקווה שלנו איך אנחנו מקווים שהיא תעבור. בפגישה אחרת בזום, הכנו ספר מתכונים קטן ומעניין של המתכונים האהובים עלינו ואפילו התנסנו אחר כך והכנו חלק מהם.

במהלך הפגישות הבאות גם סיפרנו את סיפור עלייתה של סבתי מטורקיה לישראל. במפגש נוסף עשינו טיול מעניין מאוד בבית הלבן בארצות הברית, דרך האינטרנט. חלקנו חוויות מרגשות, לא פחות ממה שהיינו משיגים פנים אל פנים ואפילו עשינו דברים חדשים, שלא ידענו שמתאפשרים מרחוק (לדוגמא: יכולנו לטייל וירטואלית למקומות שאפילו לא חשבנו עליהם).

 כך זה נראה – תכנית הקשר הרב דורי בזום בתקופת הקורונה

הזוית האישית

סבתא מרים מספרת: היה כיף מאוד השנה, למדתי איך להשתמש בזום ואיך לעשות עוד דברים במחשב. מאוד נהנתי עם נכדי במפגשים. סיפרתי לו את הסיפורים שלי והוא סיפר לי את שלו. לא חשבתי שאהנה כל כך מזה, אך הכל הסתדר בסוף. הסיור הוירטואלי בבית הלבן היה מדהים, לא חשבתי שאזכה לראות אותו באיכות שכזו עם כל החדרים במגוון הצבעים.

מתן מספר: מאוד נהנתי להיפגש עם סבתא דרך הזום וללמד אותה דברים חדשים, גם כשלא היה קל לא ויתרנו והמשפכנו עד שהצלחנו להסתדר, (בגלל שסבתי גרה רחוק ממני נאלצנו להסתדר דרך הטלפון וככה הסברתי לה איך לעשות הכל ולסדר את הזום).

הסיפורים שסבתא סיפרה לי היו כולם מעניינים מאוד, מסיפור העלייה ועד הסיפורים על היום, אני מסוגל לשמוע את הסיפורים הללו אינספור פעמים וכל פעם זה נהיה יותר מעניין.

אני אישית הסתדרתי עם הזום וגם אם זה לא היה פנים אל פנים שמחתי לראות סבתא. לדעתי הדבר שהכי הראה את השינויי שבזום היה הסיור הוירטואלי, סבתא כל כך נהתה ממנו, הרגשנו כאילו אנחנו שם שותים תה עם המלכה.

היה מאוד מעניין להתנסות בזום השנה אבל היינו מעדיפים להמשיך לעשות את הקשר הרב דורי פנים אל פנים.