מאגר סיפורי מורשת

שלום לכולם שמי רינה לוין ואני סבתא של נעמי סקביץ.

לפני שהתחתנתי קראו לי רינה שרייבר. ואחרי החתונה קוראים לי רינה לוין. נולדתי באוקראינה בתאריך: י"ג ניסן תשכ"ו 1966 ועליתי לארץ בתאריך: 10/8/2013

הסיפור שרציתי לספר לכם

גרנו באוקראינה בעיר לא גדולה בשם סלוביאנסק השוכנת במזרח אוקראינה. בעיר שלנו גרו הרבה יהודים. אבל בית כנסת לא היה שם. כבר הרבה שנים היהודים ניסו לבקש שיבנו בית כנסת ליהודים, אבל זה לא קרה. ולכן קבוצת יהודים החליטה להתארגן לחפש מקום מתאים לתפילות לפחות בחגים. לפני כל חג היינו נוסעים לשם. היה זה בעיר דונצק, שבאוקראינה, שנמצאת במרחק 100 קילומטר מהעיר שלנו. זאת הייתה נסיעה ארוכה ומתישה. עד שהגענו להחלטה, שאנחנו מתחילים לעשות הכול בכוחות עצמנו.

בהתקרב חג הפסח, החלטנו לחגוג כולנו יחד בעיר שלנו, סלוביאנסק. חיפשנו ומצאנו מקום מתאים עם מטבח. הכשרנו את המטבח ואת כל הכלים. קנינו הרבה מאכלים, ובהתלהבות גדולה התחלנו לעבוד. עשינו הכול מושלם, וב"ה, הכול יצא לנו טוב. היו הרבה אנשים שעזרו לנו, הרבה מאנשי הקהילה נרתמו לעזרה ובשמחה רבה. אחד הכין סידורים, מישהו אחר קישט את המקום ואחרים ערכו את השולחנות וכו'.

אבל הקהילה שלנו הייתה בדאגה, כי לא היה לנו ספר תורה לקריאת התורה בתפילות. משום, שאף פעם לא היה לנו ספר תורה.

והנה קרה הנס, לפתע התפרסמה שמועה בעיר, ששליח מארץ ישראל עומד להגיע אלינו לחגוג אתנו את חג הפסח, שליח חסיד חב"ד, והוא מביא אתו ספר תורה מישראל. כל הקהילה שלנו הייתה בשמחה גדולה. כולנו נתנו תודה לה' על ההשגחה הפרטית המופלאה. זה היה פסח פשוט נהדר וכיף, שאף אחד לא ישכח את חג הפסח ואת הסיפור הזה.

הזוית האישית

נעמי: שמחתי ממש לשמוע את הסיפור של סבתא שלי.זה באמת סיפור ממש מרגש. ואיזה נס קרה להם.

סבתא רינה: אף פעם לא שוכחים את הסיפור הזה.