מאגר סיפורי מורשת

סבתי ז'אנה נולדה ב 1950 בעיר קישנב (מולדובה) והתגוררה שם עד עלית המשפחה לארץ ישראל, בשנת 1990.

סבתא ז'אנה סיפרה לי על החיים המורכבים שהיו לה ולמשפחתה באותה התקופה. אחד הסיפורים הוא סיפור חגיגת בר המצווה של הדוד שלי.

הסיפור התרחש בעיר קישינב בשנת 1987, בתקופת ברית המועצות שם גרה המשפחה של סבתא שלי. בני משפחה הם סבתא שלי ז'אנה, סבא מארק (ז"ל), סשה (דוד שלי) ומרגריטה (אמא שלי).

כאשר הדוד שלי הגיע לגיל שלוש עשרה, סבא וסבתא שלי רצו לחגוג לו בר מצווה, מכיוון שהיה להם חשוב לשמור על המסורת היהודית. אך המשפחה פחדה לחגוג את הבר מצווה, כי בתקופה זו, השלטונות התנגדו למנהגים יהודיים וכל מה שקשור לדת. לכן, האירוע נעשה בסתר, על מנת להסתיר זאת מהשלטונות, מהשכנים ואפילו מהחברים הכי טובים של סשה.

סבא וסבתא שלי חשבו על הפתרון, והרעיון שלהם היה שסשה ילך לבית הכנסת עם סבא רבא שלי (סבא דני), ועם סבא שלי, מבלי ליידע אף אחד. הם סיפרו לכולם שהם הולכים לעשות קניות בשוק, אבל בפועל הם הלכו לבית כנסת קטן, שהיה ממוקם ליד השוק. בבית הכנסת סשה הניח תפילין ועלה לתורה. טקס העלייה לתורה לא צולם, כפי שמקובל היום בארץ, כי המשפחה פחדה שיגלו את התמונות ויפגעו במשפחה.

לאחר הטקס, הם חזרו הביתה, וחגגו עם המשפחה המורחבת במשך יומיים, מפני שהבית היה הקטן, ולא יכול היה להכיל את כל המשפחה.

הסיפור הזה הוא דוגמה, לדרך שבה המשפחה שלי דאגה לשמור על הזהות היהודית שהיתה חשובה להם.

הזווית האישית

לביא – למדתי על ההיסטוריה המשפחתית, ועל החיים המורכבים בתקופה זו. בנוסף אני נהנתי מחוויה המשותפת שלי ושל סבתא.