מאגר סיפורי מורשת

אני, ציפי גבע ושם הילדות שלי ציפורה חג'ג'. אני משתתפת השנה בתוכנית הקשר הרב דורי יחד עם נכדתי, אביה, לה סיפרתי את סיפורי.

נולדתי בישראל וגדלתי במושב "פורת" הנמצא בגוש תל-מונד, איזור השרון. במושב פורת בו גדלתי כל התושבים הם עולי לוב.

בית הספר "שכטרמן"

בית הספר שבו למדתי נקרא: "שכטרמן". בית ספר שכטרמן הוקם בשנת 1957 על שם "צבי ומרים שכטרמן ז"ל". בית הספר ממוקם בכניסה לכפר יעבץ, על שטח אותו רכש צבי שכטרמן ז"ל. צבי שכטרמן ואשתו היו מגואלי האדמות בכפר יעבץ בשותפים בתנועת הפועל המזרחי. צבי שכטרמן פעל רבות בסוכנות היהודית ובתנועה ועשה רבות עבור פיתוח האזור. בית הספר פועל מאז ועד היום כבית ספר ממלכתי דתי עבור מושבי גוש יע"פ של הפועל המזרחי, כפר יעבץ, עזריאל ופורת.

לבית הספר היסטוריה ענפה ושורשים חזקים באזור, רבים מבוגרי בית הספר המתגוררים באזור שולחים עד היום את הנכדים והנינים ללמוד בבית הספר ששזור בחוויות ובזיכרונות בכל בית. היסטוריה רבת שנים זו השאירה את בית הספר כמרכז פועם בלב הקהילה. בין צוות המורים נמצאים גם בוגרי בית הספר, צוות המורים מחובר לקהילה האזורית והופכים את בית הספר למשפחה ענפה וגדולה.

בית ספר ממלכתי דתי, אבל עם כיתות מעורבות (בנים ובנות). קוד הלבוש היה לבנות: חצאיות ארוכות, בנים: כיפות וציציות. זהו בית ספר יסודי עד כיתה ח'. רוב תלמידי בית הספר הינם ילדים אשר גרו במושבים הסמוכים (פורת, עזריאל, יעבץ – יע"פ).

גיל המצוות

בחרתי לספר לך, נכדתי האהובה, את סיפור גיל המצווה בתקופה שלי וזה משום שאת השנה תחגגי את בת המצווה שלך. גיל המצוות הוא גיל מאוד משמעותי ויחסו לו חשיבות מרובה גם בבית הספר שכטרמן. שבנות המצווה חגגו את המסיבה בשעות אחר הצהריים, לחגיגה הוזמנו ההורים בלבד.

לבשנו בגדים לבנים חגיגיים, למדנו ריקודים ושירים לקראת האירוע. הייתה ציפיה והתרגשות גדולה לקראת היום המיוחד הזה. הרגשתי שאני מאוד חגיגית כי הורי קנו לי בגדים חדשים, נעליים חדשות, גרביים ואפילו סרט לשיער. אני זוכרת ערב לפני המסיבה, מרוב ההתרגשות, לא ישנתי כל הלילה. קמתי בבוקר מאושרת ומלאה בציפיה לקראת החגיגה.

כפי שציינתי המסיבה נערכה בשעות אחר הצהריים, עם שירים, ריקודים וכיבוד בסוף הטקס. חגיגת המסיבה של גיל המצווה של הבנים הייתה קצת שונה. רב בית הספר אימן והכין את הבנים לקראת הקריאה בתורה במשך חודשיים. זו היתה חוויה "מטורפת" לכל בן שחגג בר מצווה. בית הספר דאג לאוטובוס שהסיע את כל בני המשפחה לאירוע מיוחד שנערך בכותל המערבי בירושלים. לאורך כל הנסיעה לירושלים אני זוכרת שרנו שירים, תופפנו בתופים והיתה שמחה והתרגשות גדולה. כל הבנים היו לבושים בבגדים כחול לבן.

כל חוגג בר מצווה קיבל עמדה בנפרד בכותל וקרא את פסוקי התורה מול משפחתו. מהלך הטקס כולו היה מלווה בהמון שמחה, שירים, צהלולים, זריקת סוכריות ומלא בהתרגשויות. זה לא נגמר רק בטקס בכותל, החגיגה המשיכה לנסיעה נוספת לגן סאקר שנמצא גם הוא בירושלים.

תמונה מחגיגות בר המצווה של הבנים במשפחה, בכותל

"גן סאקר"

הוא הפארק העירוני הגדול בירושלים, נקרא על שם הארי סאקר, פעיל ציוני מבריטניה וחבר ההנהלה הציונית. הפארק ממוקם בקרבת גבעת רם, סמוך לשכונות קריית וולפסון, נחלאות ולקריית הממשלה, והוא מהווה חלק משכונת קריית הלאום. שרשרת גנים ו"רצועות ירוקות" בעיר וגובל בצידו המערבי בגן הוורדים ומצידו הדרומי בפארק עמק המצלבה.

לכבוד המסיבה המיוחדת ב"גן סאקר", הבאנו מבעוד מועד כל משפחה ומשפחה, אוכל, שתיה, קינוחים, פיצוחים, פירות ועוד. כמובן שלא שכחנו להביא טייפ עם קלטות של שירים שמתאימים לאופי האירוע, כולל דרבוקה שעשתה המון שמחה.

חייבת לשתף בזיכרון קטן, אימא שלי הייתה מביאה לכל מי שהוזמן מהמשפחה שלי מתנה קטנה לאות תודה על השתתפות בחגיגה. ערכנו סעודה חגיגית עם מוזיקה, אוכל ועוגות נהדרות. רקדנו ושרנו עד שעות אחר"צ, הרגשנו כמשפחה אחת גדולה, ללא שום הבדל עדתי. זו היתה חוויה עוצמתית ומרגשת ואני יכולה להריח את הריחות ולשמוע את הקולות של הצחוק והשמחה כאילו זה קורה היום.

אילן היוחסין של משפחת גבע

הזוית האישית

סבתא ציפי: החוויה שלי מפגשים הייתה מרגשת, כל פעם ושמחתי ולחלוק חווית ילדות עם נכדתי המהממת, אביה ולשמוע סיפורים מעניינים של עוד משתתפים. הייתה חוויה טובה וחמה צוות מעולה שנענה לכל שאלה וזאת תודה לכם. שמחתי מאוד לשתף את אביה בחוויות הילדות שלי. אני מאחלת לנו עוד חוויות כאלה מחברות.

החלום שלי בע"ה, לזכות לנינים, שילדיי יהיו מאושרים כל אחד בבית שלו וירבו נחת מילדיהם, בריאות טובה להם ולכל עם ישראל.

אביה: החוויה בקשר הרב דורי הייתה ממש כיפית, בזכות זה שנפגשתי יותר עם סבתא. היה לנו זמן איכות ביחד והיה לי כיף שהיא סיפרה לי את הסיפור שלה. נהניתי מאוד להיות איתה ביחד, תודה לכל יוזמי התוכנית המדהימה בבית ספרי, בין ההדרים. תודה לשרית ורחלי המדהימות.