מאגר סיפורי מורשת

יש לי חברות מכיתה אלף ושם הכרנו, ומאז אנחנו ביחד, אנחנו חברות מאוד טובות ואנחנו נפגשות באירועים ובשמחות. פעם בשבוע אנחנו נפגשות בקניון ועושות יום כיף מספרות אחת לשנייה את כל הדברים על בריאות על בעיות של הילדים ועכשיו יש לכולנו נכדים אנחנו רחוקות אחת מהשנייה: אחת גרה בבת ים ושלוש גרות בראשון ואני גרה בחולון ואנחנו עדיין מצליחות לשמור על קשר יום יומי יש לי גם חברים אחרים שאני משחקת איתם פעם בשבוע קלפים.

אני נולדתי באירן עד גיל שתים עשרה, עד כיתה ה' למדתי שם.  אחר כך עלינו ארצה. עליתי בשנת 1959.

לקחו אותנו למעברה ביבנה  שמה לקחו אותי לבית ספר והכניסו אותי לכיתה ה', לא ידעתי עברית בכלל והיה לי מאוד קשה. כל הזמן הייתי בוכה ולא הבנתי אף אחד, אז המורה עזרה לי. אחרי השיעור היא הייתה יושבת איתי ומלמדת אותי את השפה. אחרי 3 שנים עברנו לתל אביב גרנו ביפו ושם ראיתי את החברות שלי מכיתה אלף מבית הספר שבאירן.

יש לי חמישה נכדים. הגדולה קוראים לה סימי והיא חיילת  והשנייה היא נועה  בת 12 ויש לה בת מצווה עוד מעט. השלישי זה איתי בן 11 הוא אוהב כדורגל והרביעית מעיין בת 7. היא בכיתה ב'  והיא הרקדנית שלנו. אחרון אחרון חביב שלנו הוא עידו הוא הכי מתוק הוא בן 5.