מאגר סיפורי מורשת

קוראים לי אנה לובנסקי, נולדתי בשנת 1959 בקייב. נשואה פלוס שתיים ויש לי אחות שקטנה ממני ב-8 שנים.

הסיפור שאני רוצה לספר הוא לא מהצד שלי אלא מהצד של בעלי. לאמא של בעלי קראו פרידה, היא נולדה בשנת 1928 בעיירה קטנה שבגבול עם רומניה, במשפחה של כשישה ילדים. היא ואחותה שקטנה ממנה בכמה שנים. שתיהן היו הבוגרות במשפחה. המשפחה שלה הייתה די מבוססת, הייתה להם תחנת רוח משלהם שבה הם היו מכינים קמח.

בזמן שהגרמנים נכנסו לעיירה הם מיד לקחו את אבא של פרידה לחקירה כי הם רצו כסף, זהב, ויהלומים. הם לקחו אותם, כי הם חשבו שיש להם הרבה כסף, כיוון שהם היו משפחה די מבוססת, אבל האבא אמר שאין להם כסף לתת. אחרי כמה ימים הם הגיעו וירו בו. האמא נשארה עם שישה ילדים לבדה. כעבור כמה ימים הגיעו ולקחו אותם לגטו. בגטו לא היה להם אוכל או בגדים אז פרידה ואחותה נאלצו להוריד ענפים מהעצים בשביל להפיק אש ולפעמים הן היו נותנות את המקלות בתמורה למעט אוכל או בגדים.

אמא שלהם הייתה יוצאת בלילות מהגטו ומחפשת קצת אוכל, פעם אחת תפסו אותה הנאצים וכעונש, התחילו להכות אותה במקלות. האמא לא שרדה את המכות ופשוט מתה, וגם ארבעת הילדים שלה מתו כיוון שהיו חלשים ולא הצליחו לשרוד. מי שהצליח לשרוד הן רק פרידה ואחותה, הן המשיכו להוריד ענפים מהעצים והחליפו אותם תמורת בגדים או אוכל. פעם, האוקראינים שעזרו לנאצים, תפסו את האחות הקטנה והתחילו לאנוס אותה, היא עברה אונס קבוצתי וכשסיימו הם השאירו אותה שוכבת על האדמה ואז פרידה באורח פלא מצאה אותה והתחילה לגרור אותה בחזרה לגטו. מדי פעם האוקראינים היו לוקחים כמה אנשים למחנה השמדה ופעם אחת תפסו את פרידה ואחותה אבל בין האוקראינים שעזרו לנאצים היה השכן הקודם שלהן והוא אמר להן, ברגע שנעבור ליד הבולגית תקפצו פנימה ואל תצאו עד שאני אבוא וכך הן עשו.

כשהרוסים התחילו לנצח במלחמה, הגרמנים החליטו להעביר את כולם למחנה ריכוז גדול ופשוט סגרו את הדלת והשאירו אותן שם למות. ביניהן היו כבר אנשים מתים וגופות שהעלו ריח מסריח. אחרי כמה ימים פרידה ואחותה הרגישו נואשות והבינו שימיהן ספורים ולפתע נפתחה הדלת כשהרוסים נכנסו ואמרו להם שהמלחמה הסתיימה והם יכולים לצאת וכך פרידה נצלה.

הזוית האישית

סבתא אנה: אני רוצה לומר שאני מאוד נהנתי לעבוד עם נועה, וגם היה לי עוד זמן עם נועה כי לא נפגשנו הרבה זמן. נועה: מאוד אהבתי ללמוד ממנה מלא, ובמיוחד להנות איתה ולבלות איתה מלא זמן.