מאגר סיפורי מורשת

שמי ויקטור תייר, נולדתי בנתניה בתאריך 12.6.1956, שם הוריי: גד וניצה תייר, שניהם ילידי לוב.

גדלתי בנתניה ולמדתי בבית הספר סיני ותיכון שפירא. כשהיינו ילדים, אני וחבריי אהבנו לשחק במשחקים כמו כדורגל, מחבואים, גוגואים, תופסת וגולות. מבין כל החבורה שלנו, החברים שהיו הכי קרובים אלי היו דוד, משה ושלמה. בצעירותי, אהבתי מאוד לשחק במשחקי כדור רבים, ואפילו נחשבתי לאחד מהמצטיינים במשחקים אלו בבית ספרי. בנוסף לכל השטויות והמשחקים שאהבתי לעשות, הייתי תלמיד חרוץ ושקדן ותמיד הייתי תלמיד חכם בעל ידע רב.

סבא בבר המצווה

בתיכון היו לי הרבה מאוד חוויות, אחת מהם היא שהיינו בגדנ"ע כל הכיתה ב'דגארה', שזה היה כמו טיולים להכנה לצבא. בנוסף לכך אני וחברים שלי אהבנו לעשות כל מיני שטויות, היינו מפחידים אחד את השני, מורחים משחות שיניים אחד על השני בלילות והיינו שופכים אחד על השני בקבוקי מים בבוקר.

באוגוסט 1974 התגייסתי לצבא, עברתי קורס מכי"ם במשך חצי שנה ולאחר מכן הייתי מ"כ בבית ספר הטכני בחיפה, לאחר מכן הייתי סמל מחלקה ולקראת סיום השירות הצבאי שלי, הייתי רס"פ. השתחררתי מהצבא באוגוסט 1977 ובאוגוסט 1978 עברתי קורס משקי מרגמות במסגרת מילואים ובשנת 1982 השתתפתי במלחמת שלום הגליל. במסגרת השירות הסדיר הייתי חייל מצטיין וקיבלתי פרס קורס צניחה.

סבא בעת שירותו הצבאי

לאחר שחרורי מצה"ל התחלתי לעבוד בתור יהלומן. התחתנתי בשנת 1978 ובשנת 1979 נולד לי הילד הראשון שלי, גדי. במהלך השנים שלאחר מכן נולדו לי עוד שלושה ילדים: ניצנית, תומר ועידן. כיום אני עובד בעיריית נתניה כבר עשר שנים. הכרתי את אשתי במועדון ויצאנו במשך שנה, ולאחר מכן התחתנתי בגיל 22 וחצי. נולדו לי ארבעה ילדים ועם השנים נולדנו לי עוד 12 נכדים, הגדול ביותר, אור, בן 17 והקטנה ביותר, שירה, בת שנה וחצי.

בין כל עיסוקי גם יש לי תחביבים, כמו לצפות במשחקי כדורגל – גם בטלוויזיה וגם באצטדיונים, בנוסף לכך אני אוהב גם לצפות בתוכניות אקטואליה.

כאשר אצא לפנסיה, אני עדיין ארצה להמשיך לעבוד בתור עיסוק ובתור שגרת חיים נורמלית ובריאה. כאדם מבוגר בעל ניסיון רב, הייתי מוסר לכל אחד ואחת מכם שאם אדם מאמין בעצמו הוא יכול לגדול וללכת לאן שהוא רוצה, מכיוון שאדם בעל ביטחון ורצון ללכת אחרי מטרותיו וחלומותיו יכול בשנייה להגיע ולהשיג אותן, רק אם הוא רוצה ומאמין בעצמו. לא משנה מה יקרה, אם אדם מאמין בעצמו ובמי שהוא, שום דבר לא יעצור אותו – בגלל שהשמיים הם גם לא הגבול, יש המון דברים מעל.

הזוית האישית

רום הנכד המתעד: מאוד נהניתי לעשות את התכנית. כתיבת סיפור התיעוד גילתה לי דברים רבים שלא ידעתי על סבא שלי, היה לי כיף להיפגש עם סבא ולבצע את המטלה.

סבא ויקטור: מצאתי את העבודה המשתופת מעניינת. כאשר נכדי אמר לי על התכנית, מאוד התעניינתי, כאשר התחלנו את העבודה יחד הבנתי כמה זה חשוב להמשיך את הסיפורים שלך לדור הבא, ושיום אחד גם הם יעבירו את הסיפורים שלהם לדורות הבאים אחריהם. מאוד נהניתי מהחוויה של העבודה המשותפת ואני אשמח להשתתף בעוד תכניות כאלו בעתיד.